נושא: כשרות

פלטה לבשר וחלב

שימוש בפלטה לסרוגין לבשר וחלב
האוכל נמצא בשקיות צליה
האם יש בעיה בזה
לפעמים השקית מעל תבנית נוספת בשבת
ולפעמים ביו"ט השקית ישר על הפלטה
בלי לחכות 24 שעות

ב"ה

מלכתחילה לא מומלץ להשתמש בפלטה למאכלים בשריים ולאחר מכן לחלביים או להיפך.
בשעת הצורך מותר להשתמש בנתינת כלי על להפלטה (כולל שקית צלייה הנחשבת ככלי) ובתנאי שלא יהיה אפילו טיפת נוזל שיגיע מהכלי הנ"ל אל הפלטה (לצורך הענין אם נמצא נוזל על נייר הכסף שעל הפלטה ולא על הפלטה עצמה זה עדיין בסדר).
וכל עוד לא נמצא נוזל כלשהוא שהגיע לפלטה הדבר מותר. אחרת יש לשאול שאלה לגופו של עניין והכמות באם הפלטה תהיה עדיין כשרה.

מקורות :

בסימן קה ביור"ד מבואר כלל יסודי שאין הכלי פולט מדפיו דבר אם לא שיש רוטב בינו לבין הדבר המחממו. ועל זה אפשר לסמוך כעצה בעת הצורך. אומנם כיוון שבסימן צ"ב מבוארת חומרה גדולה מאוד לגבי טיפה שנפלה על הסיר מבחוץ (שלעיתים צריכים פי 60 מ60 . לכן לא כדאי להשתמש בעצה זו מלכתחילה)

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].