פחד משידוכים - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: נישואין

פחד משידוכים

תאריך העלאה: 15.08.2021 – 23:28

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ב"ה. אני בגיל שידוכים, ויש לי מין איזה פחד כזה להתחתן, בגלל זה שאני לא יודע מה יהיה אחרי. אני לא יכול לדעת כמובן את כל העתידות, כמה שאני יברר ויבדוק, ויש לי מין איזה פחד להיכנס לזה. ובכלל, לפעמים צפות לי השאלות – למה אני צריך את כל זה?? במיוחד, שאני שומע מחברים טובים שלי שהתחתנו שקשה להם בזה וקשה להם בזה.. טוב לי איך שאני ולמה להיכנס לכל זה?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

בשאלתך הינך נוגע בכמה וכמה פרטים, וננסה בע"ה לענות על כולם, אחד אחרי השני.


ראשית כל, הינך מציג שיש לך מין איזה פחד להתחתן, ולאחרי זה אתה ניכנס לשאלה – למה בכלל להיכנס לכל זה. ובכן, כדי שנוכל לענות בע"ה על הפחד, צריכים אנו לענות על השאלה – למה בכלל להתחתן.


באמת, אכן ולפעמים יכולה לעלות מחשבה – למה בכלל להתחתן? לפעמים נראה שמוטב להיות לבד: קל יותר, נוח יותר, וגם האחריות פחותה.


בקשר זוגי, לעומת זאת, צריך לדעת לוותר, להתחשב בבן הזוג, לקבל אחריות נוספת בחיים, עול. בשביל מה כל זה? מדוע לא להישאר לבד?


אך פסוקי התורה המתארים את הקשר הזוגי הראשון בעולם – בין אדם לחווה – מתחילים בקביעת הנחת יסוד: "וַיֹּאמֶר ה' אלקים לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ".


התורה מגדירה בצורה ברורה וחד-משמעית שהמצב "היות האדם לבדו" הוא "לא טוב". צריך להתחתן ולא להישאר לבד. למרות קבלת האחריות, המחויבות וה'עול', היחד והקשר זוגי  הם-הם הטוב והאושר האמיתי.


ובמיוחד, שבאמת, בקשר הזוגי ישנם משמעויות עמוקות ופנימיות, שאין כאן המקום להיכנס אליהם, אבל צריכים לדעת שאכן זה הטוב והאושר האמיתי שיכול להיות לאדם.


בחסידות מובא, שהאיש והאישה, הם שני חצאי נשמה. ויש להם שליחות משותפות בעולם. חצי אחד, לא יכול להסתדר ולפעול את שליחותו בעולם בלי החצי השני שלו.


אכן, כשנמצאים בשלב של חיפוש הקשר, הבדיקה מתמקדת בדרך כלל ברובד החיצוני: האם אנו מתאימים זה לזה? האם יש לנו רצונות משותפים? האם אנו מרגישים קשר וקרבה? אבל לאחר מכן, צריך אט-אט להיחשף רובד עמוק ופנימי יותר, שבו מתברר שהחיבור בינינו נובע משורש נעלם, נסתר, שנמצא מעבר לכל חשבונות כדאיות או אינטרסים. אנו אמורים להרגיש שמצאנו את החלק השני של עצמנו. ולשם בעצם מכוונים הדברים.


בעומק הדברים, זה לא רק אני שבחרתי בה והיא שבחרה בי, אלא מסובב הסיבות הפגיש בינינו וחיבר את שני חלקי הנשמה תחת החופה כדת משה וישראל.


ומתוך ידיעה זו, נוכל להגיע לנושא של הפחד (דרך אגב, מומלץ מאוד ללמוד בעיון את הסוגיא של ביטחון בקב"ה, שהיא גורמת ליהודי לחיות בצורה אחרת לגמרי – ישנם שיעורים ומאמרים רבים באתר העוסקים בנושא זה. וידועה הוראת הרבי לכמה וכמה, בכל מיני נושאים, ללמוד את שער הביטחון בחובת הלבבות [בחנות שבאתרנו ישנה סידרה מיוחדת על שער זה]).


צריכים להיות באמונה שלימה בכך שבורא העולם הוא מסובב הסיבות, והוא רוצה שבאמת יהיה טוב עבורי, ובמילא הוא ידאג לנשמתי.


הבורא הוא טוב, וכל מה שהוא עושה הוא טוב, ובמילא צריכים להאמין ולבטוח בו באמת, ולדעת שהוא זה שמנהל את העולם.


שעובדים לפי מידת הביטחון, אנו בטוחים ויודעים שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, והוא המציאות היחידה בעולם. הוא זה שיכול להועיל לי או ח"ו אחרת, ולא שום אדם אחר בעולם.


בחסידות מוסבר, שעצם המחשבה על הטוב, היא זו שמביאה את הטוב בפועל. וכפתגם הידוע של האדמו"ר הצ"צ – "תחשוב טוב, יהיה טוב". כאשר חושבים שיהיה טוב, זה מביא שבפועל ממש כך יהיה.


במכתבים של הרבי מוזכר כמה פעמים, שאכן אי אפשר לדעת את כל הפרטים ופרטי פרטים במהלך הפגישות, אבל שרואים שבכללות הרצונות והשאיפות הם דומים ותואמים, אזי צריך לבטוח בקב"ה שהוא מסדר את הדברים שיהיו בצורה הכי טובה.


בנוגע למה שכתבת בשאלתך, שישנם הרבה אנשים שמתלוננים על חתונתם אחרי החתונה, מצאנו בזה מכתב מאוד מעניין של הרבי, שמתייחס בדיוק לנקודה זו, וזה לשונו של הרבי:


"מה ששומע מכמה אנשים שמדברים שכשמתחתנים קמות כמה פּראָבלעמען, קישוים וכו' — הוא לא מפני שמקרים כאלו הם גדול, כי אדרבא הם מיעוטא דמיעוטא (שאפילו לר' מאיר אין חוששין לזה) — אלא שכל אלה שאין אצלם פּראָבלעמען וכו', אין מדברים כלל עד"ז, כי זהו נחשב למצב נורמאַלי. שלהתחתן טוב הוא (וגם מוכרח) — מפורש בכתוב (בראשית ב, יח).


ורואים גם במוחש, מזה — שלועגים לאלו שלא נישאו (בחור זקן, בחורה זקנה). כשיתבונן בעבר שלו — יראה איך שניצול מכמה צרות, וכמעט באופן למעלה מדרך הטבע. ואדרבא התבוננות זו, באם תהי' אמתית — תחזק בטחונו.


בהיפך מכתבו — ע"ע לא השתדל בנוגע לשידוכים, כ"א רק להראות (גם לעצמו) שיכול לעשות רושם טוב כו'. אבל כשהי' מתקרב להבפועל ולהחלטה — הי' משתמט (בכדי להשאר חפשי, בלי אחריות)".


ודברי הרבי מדברים בעד עצמם.


ויהי רצון, שנתגבר על כל הפחדים וההפרעות, ונפעל להביא לשלימותנו העצמית, ומתוך כך לשלימות של העולם כולו.

מקורות

דילוג לתוכן