Ask The Rabbi

נושא: לימוד תורה

עישון בהלכה

האם יש איסור הלכתי לעשן ומה דעת הרבי מלובביץ' על זה? (עריכת שאלה – הרב שניאור סנגוואי)

הדבר נתון במחלוקת בין פוסקי דורנו כפי שנביא להלן. אם כי גם המקילים מסכימים שרצוי מאוד להפסיק את העישון מצד ציווי התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
החפץ חיים (ר' ישראל מאיר הכהן מראדין) כותב בספרו לקוטי מאמרים (יג) לאסור עישון סיגריות, היות ודעת הרופאים שהדבר מזיק לבריאות ונכלל זה בציווי של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
לאידך הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת אגרות משה )כרך ה', חלק יורה דעה, סימן מ"ט) כותב:
"הנה בדבר עישון סיגריות ודאי מכיון שיש חשש להתחלות מזה מן הראוי להזהר מזה, אבל לומר שאסור מאיסור סכנתא מכיון שדשו בה רבים כבר איתא בגמרא בכה"ג "שומר פתאים ה'" בשבת דף קכ"ט ובנדה דף ל"א, ובפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורנו שמעשנין, וממילא אף לאלו שמחמירין לחוש להסכנה ליכא איסור לפנ"ע בהושטת אש וגפרורים למי שמעשן". ע"כ.
כלומר, שלדעתו ודאי שלכתחילה יש להיזהר מלהתחיל לעשן, היות ויש חשש שיכול להביא לחולי ר"ל, אך דוחה הוא את הסברא לומר שזה איסור ממש מצד סכנה, היות ויש כלל שנאמר בגמרא "שומר פתאים ה'", כלומר שגם בדבר שיכול להביא לידי נזק אך רבים דשו בעשייתו, אומרים על כך "שומר פתאים ה'", ואין איסור של ממש בדבר.
כך גם הביא הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת יחווה דעת (חלק ה' סימן ל"ט), שאין לומר שיש איסור ממש בדבר, אם כפי שצויין לקמן לכתחילה יש להימנע מכך הואיל ויכול להביא לידי נזק וכו' ח"ו.
(במאמר מוסגר: סיפר בנו הראשל"צ הרב יצחק יוסף שיח', שפעם אביו מסר שיעור לרבים ובין הדברים הזכיר שיש איסור לעשן סיגריות! ולאחר מכן פניתי אליו – מספר בנו הרב יצחק יוסף – ושאלתיהו למקור הדבר, הרי כתב מפורש שאין איסור ממשי בדבר? וענה לי: שלפני כן מסר שיעור והעיר על דבר הנזק שיש בעישון סיגריות, ולאחר מכן פנו אליו מכמה חברות ייצור סיגריות והתלוננו שחוו ירידה במכירות עקב דבריו... אם כך – שח הרב עובדיה- ראיתי לנכון להוסיף ולהניא אנשים מלעשן...כך שמעתי מפי הגאון הרב יקיר הכהן שיח' רב בית כנסת משען בעיר חולון).
אך בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לט) כתב שבמקרה כזה אין לומר "שומר פתאים ה'", היות ועל כל קופסה רשומה אזהרה מפורשת בדבר הנזק הנגרם כתוצאה מהעישון, ולכן אין אומרים בנדון כזה שומר וכו', ובלשונו:
"נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה'. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בוודאי ובוודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'". ע"כ.
(רק נעיר, שאף שלדעתו הדבר אסור, אך הוא (הציץ אליעזר) בין הפוסקים המתירים לעשן ביו"ט, אך אין כאן המקום להאריך בכך).
רבותינו נשיאנו נהגו לעשן (לכה"פ ידוע לנו על הבעש"ט שהיה מעשן מקטרת, וכן על הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ), אך במכתב משנת ת"ש (אג"ק הרבי הריי"ץ חי"ד עמ' שנ"ט) מעיד הרבי הריי"ץ על עצמו שהפסיק לעשן מטעמי בריאות.
בשנת תש"ג (אג"ק הרבי הריי"ץ ח"ז עמ' סו) כותב הרבי הריי"ץ מכתב להנהלת ישיבת תומכי תמימים בברוקלין בזה"ל:
"לאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון לתלמידים פחותים מבן עשרים שנה... ואיסור זה חל על כל התלמידים בכל מקום שהם בכל משך כ"ד שעות המעת-לעת... ואת ידידי התלמידים יחיו אשר בגיל מעשרים ומעלה יבקש בשמי לטובתם – ברוחניות ובגשמיות – שישתדלו לעזוב את העישון על ידי שימעטו בזה מיום ליום, עד אשר יעזבוהו לגמרי". ע"כ.
משורר חרדי (הרב צבי מאיר שטיינמיץ "צבי יאיר") פנה אל הרבי בבקשה שיאסור את העישון על החסידים, בתגובה ענה לו הרבי (הובא במגזין התקשרות מספר 781):
"קשה לי לקחת היזמה בכיו"ב [=בכיוצא-בזה], כיוון שכמה וכמה מזקני החסידים מעשנים מכמה וכמה שנים והאדמו"רים לא אמרו להם דבר. כמה מהאדמו"רים ידוע שעשנו וכו'.אאמו"ר [=אדוני אבי מורי ורבי] ז"ל עשן רבות בידיעת אדמו"ר נ"ע [=מוהרש"ב] כמובן ופשוט".
בפעם אחרת (חלוקת דולרים ג' טבת תש"נ) אמר הרבי שהפסקת העישון לאנשים שהתרגלו יכולה להזיק, ואינו רוצה להתערב בזה היות ואין הוא רופא.
במכתב שנכתב במקורו באנגלית הסביר הרבי מדוע אין הרבנים אוסרים את העישון לגמרי ("היכל מנחם" כרך ג, עמ' צז):
"...זאת ועוד, וגם זה עיקר, גם אותן סמכויות רפואיות, הגורסות שעישון סיגריות מזיק לבריאות, מבססות את דעתן על איכות הסיגריות המיוצרות כיום, והמכילות חומרים מזיקים. מחקרים רבים ונערכים כדי למצוא דרכים לסילוק אותם חומרים מזיקים ולייצר סיגרייה שאינה מזיקה, ובמקרה כזה לא יהיה שום מקום להכריז איסור על עישון סיגריות. לפיכך, אם רבנים יוציאו איסור שכזה כיום יהיה הדבר, במקרה הטוב, בגדר הוראת שעה בלבד. ויותר מזה: כל איסור על-פי התורה הוא נצחי ואינו ניתן לשינוי, כשם שהתורה עצמה היא נצחית ואינה ניתנת לשינוי". ע"כ.
מאידך, ידוע על כמה וכמה שהרבי ביקש מהם למעט בעישון ולהפסיקו (ראה ליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 72 ועוד), מלבד בקשתו של הרבי הקודם במכתב הנ"ל. ותוספת זהירות בבריאות הגוף של יהודי מביאה לתוספת באור הנשמה כידוע, ולכן מי שיכול להימנע ודאי שראוי וטוב לנהוג כן.

מקורות

אג"ק חי"ד עמ' שנ"ב וראה לקו"ש חט"ו ע' 554.