fbpx

נושא: הלכה

עיסוי בשבת

תאריך העלאה: 03.11.2021 – 14:07

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

האם מותר לעשות עיסוי בגב בשבת לא על ידי מטפל מוסמך, אלא סתם על ידי חבר או בן משפחה?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה לעשות עיסוי בשבת? ב) האם יש הבדל בזה בין אם עושה לצורך רפואה או לתענוג? ג) האם יש הבדל האם עושה זאת בכח ויגיעה או בנחת?

ראשית יש לציין שאם עושה בנחת שלא כדרך חול אזי יהיה מותר, כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכז סעיף ב, שמותר לסוך על הגוף ולמשמש להנאתו על ידי שינוי, כלומר, שסך וממשמש ביחד, אמנם לא ימשמש בכח אלא ברפיון ידים בלבד בנחת.

ומה שכתב המחבר שגדר השינוי הוא דהיינו שסך וממשמש ביחד. בא להוציא שלא יסוך תחלה ואחר כך ימשמש או להיפך, שזהו כבר כדרך חול (עטרת צבי). ובעולת שבת שם מביא את פירוש רש"י שסכין הכוונה היא לשמן, וממשמשים הוא ביד על כל הגוף להנאתו.

אך לעשות בכח אסור מטעם דהוא עובדין דחול, כמו כן לדעת הרמב"ם מותר כל שאינו מכוין להביא את עצמו על ידי זה לידי זיעה. וכן נפסק בשולחן ערוך סימן שכח סעיף מב, שאין מתעמלים בשבת, והיינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע. וכן אסור לדחוק בטנו של תינוק בכדי להוציא הרעי שלו.

אמנם רש"י שם פירש דהיינו שמשפשף בכח ומשמע אפילו אם אינו מזיע, והעתיקו את דבריו הטור והשולחן ערוך לעיל בסימן שכז סעיף ב'. ודברי השולחן ערוך קשה לפי זה, ולמעשה כתב באליה רבה שיש לפסוק בזה כמו הרמב"ם. ובאמת בפרי חדש שלפנינו גם כן נמצא כהרמב"ם. (ביאור הלכה).

אמנם מי שעושה כן לצורך רפואה אסור בכל עניין, כמבואר בטורי זהב שם סימן קטן כח, שהביא דברי הטור שאסור לחולה ליגע עצמו בשבת כדי שיזיע מפני שהיא רפואה.

והקשה על כך, שכיון שאין כאן שייכות שחיקת סמנים היה לנו להתיר לחולה שאין בו סכנה ומה שונה מהמובא בסעיף שאחריו שמותרים מטעם זה?

ומתרץ שנראה לומר, שכיון שלפעמים מביאים הזיעה על החולה גם כן על ידי סמנים חוששים שיעשה רפואה האחרת. מה שאין כן בסעיף שאחר זה שאין שייכות רפואה לאותם הדברים על ידי שחיקת סמנים כלל לא גוזרים.

וגדר להתעמל בכח כתב במשנה ברורה, שהכוונה היא שפושטים ומקפלים את זרועותיהן לפניהם ולאחריהם ומתחממים בכדי שייגע ויזיע וזהו בכלל רפואה האסורה בשבת שמא ישחוק סממנים. ואין להקשות כיון שאין כאן שייכות שחיקת סממנים היה לנו להתיר כמו בסעיף שאחר זה וכפי שהקשה בטורי זהב, כי יש לומר שכיון שלפעמים מביאים הזיעה על החולה גם כן על ידי ובאמצעות סממנים על כן חוששים שמא אם נתיר לו את הדבר יבוא לעשות רפואה האחרת. מה שאין כן בסעיף שאחריו שמדובר שאין שייכות רפואה לאותם הדברים ע ל ידי שחיקת סממנים כלל ולכן לא גוזרים.

כמו כן מביא, שלפי מה שפסקנו לעיל בסעיף יז שעל ידי ישראל אין עושים שבות דרבנן לחולה שאין בו סכנה כי אם על ידי שינוי, ככה גם כן נצטרך בנידון דידן, שאפילו הגיע לכלל חולה שאין בו סכנה אין עושים דבר זה כי אם על ידי שינוי, וכל שכן אם הוא רק בריא שחושש. והשפשוף שעושים ליגיעי כח כדי להשיב כחן ולבטל מהם את העייפות מסתפק בשלטי הגיבורים אם דבר זה דומה לרפואה ואסור או לא, אך לפי מה שכתב המגן אברהם שאפילו בריא גמור אם עושה את הדבר לצורך רפואה בכדי לחזק את מזג גופו – אסור, אם כן גם בזה אין להקל.

העולה מן האמור, שאם עושה את השפשוף לצורך רפואה (כגון שנתפס לו השרירים או שזזו לו חוליות בגב וכיוצא בזה), או שעושה זאת בכד לחזק את מזג גופו (ובכלל זה להסיר עייפות הרובצת עליו) – אזי אסור לעשות כן לדברי הכל משום איסור רפואה האסורה שמא יבוא לשחוק סממנים.

אך אם עושה זאת לצורך תענוג בלבד, מותר לדברי הכל – כאשר עושה זאת בנחת. אולם אם עושה זאת בכח, אף שזהו לצורך תענוג, לכתחילה אסור הדבר על פי שולחן ערוך אדה"ז. [וההולכים בשיטת המשנה ברורה, יכולים להקל בזה כל עוד אינם מכוונים שיבואו מכך לידי זיעה.]

מקורות

דילוג לתוכן