fbpx

נושא: הלכה

סמארטפון בשבת

האם 'פלאפון חכם' נחשב כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר, מחמת שיש בו צג שעון תמידי – המורה על השעה?
תשובה: אסור להוזיז כל סוג פלאפון שהוא בשבת, מחמת שיכול לגרום לשינוי 'מצג הקליטה' בפלאפון, אפילו בהוזזה מועטת. ואם כיבה את מצב הקליטה בפלאפון, אזי תלוי; אם מדובר בפלאפון שמיוחד להשתמש בו תדיר גם כשעון, אפשר שיש להקל בכך. אך אם יש לו 'שעון יד' בכדי לראות השעה, ועיקר שימושו ויחודו של הפלאפון הוא לדברים אחרים, אזי הפלאפון מוקצה מחמת חסרון כיס – ואין להוזיזו בשבת.

אסור להוזיז כל סוג פלאפון שהוא בשבת, מחמת שיכול לגרום לשינוי 'מצג הקליטה' בפלאפון, אפילו בהוזזה מועטת. ואם כיבה את מצב הקליטה בפלאפון, אזי תלוי; אם מדובר בפלאפון שמיוחד להשתמש בו תדיר גם כשעון, אפשר שיש להקל בכך. אך אם יש לו 'שעון יד' בכדי לראות השעה, ועיקר שימושו ויחודו של הפלאפון הוא לדברים אחרים, אזי הפלאפון מוקצה מחמת חסרון כיס – ואין להוזיזו בשבת.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף ד: כלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב; אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלה. כתבי הקודש ואוכלין, מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגה: ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרה"ד ועיין בב"י). ושופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו (הג"א סוף פרק במה מדליקין).

ובשולחן ערוך הרב סימן שח סעיף כא, "כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר, מותר לטלטלו אף לצורך הכלי עצמו כדין כלי שמלאכתו להיתר, הואיל והוא מיוחד ג"כ למלאכת היתר". ומשמע שצ"ל מיוחד גם לשימוש מלאכת היתר, ולא שמועיל גם לשימוש היתר.

וכן מבואר במשנה ברורה (ס"ק כ) "קדרה שמלאכתה הוא לבישול, ורק לפעמים משתמשין בה למים ולפירות, היא בכלל כלי שמלאכתה לאיסור".

[ואין לחלק שישנו הפרש מצד החברה המייצרת, שקדירה הוא רק לבישול, ולצורך איחסון ישנם כלים מיוחדים. משא"כ פלאפון מייצרים במיוחד את השעון מובנה בפנים. מאחר ומוקצה הולך לפי הבעלים וממילא

"מיוחד" הולך לפי שימושו הוא, ובפלאפון מצד שימוש הבעלים עיקרו מיוחד לשיחות והודעות, ולכך קנאו. רק בדרך אגב נוח לו בענייני נוחות שונים שישנם בו בדרך טפל].

ביאור הלכה סימן שח סעיף ד ד"ה * כלי שמלאכתו להיתר – עיין במ"ב לענין קדירה ומ"מ נראה דאף כשפנוה מהתבשיל ועומדת בבית מותר לטלטלה ולסלק לצד חוץ דהוי כגרף של רעי עיין בשבת קכ"ד לענין קערה וכן משמע במאירי:

עולת שבת סימן שח ס"ק ט: כלי שמלאכתו להיתר. פירוש שמיוחד למלאכת היתר אף על פי שראוי גם כן למלאכת איסור:

מגן אברהם סימן שח ס"ק ט: שמלאכתו להיתר וכו'. וה"ה כשמלאכתו לאיסור ולהיתר (ש"ג פי"ז כ"ה):

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן שח ס"ק ט: שמלאכתו. עיין מ"א. ואם הרוב לאיסור, אזלינן בתריה, על דרך כל הכלים הולכין אחר רוב תשמישן [סימן תנא סעיף ו]. וקצת ראיה מחדושי הרשב"א שבת קכ"ג [ע"א ד"ה הא דתנן] מדוכה עם שום, (בקדירה) [כקדירה] המטלטלת עם תבשיל, אף על גב שלפעמים מניחין כך פירות הוה מלאכתו לאיסור:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף א: כל הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה או של מילה, ואיזמל של ספרים, וסכין של סופרים שמתקנים בהם הקולמוסים כיון שמקפידים שלא לעשות בהם תשמיש אחר, אסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו. הגה: ואפי' תחובים בנדן עם שאר סכינים, אסור לטלטלו (מהרי"ל). וה"ה לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא יתלכלך. הגה: וה"ה כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם (ב"י בשם מיימוני פ"ה והמגיד פכ"ז).

משנה ברורה סימן שח ס"ק ג: הקולמוסים – וה"ה שארי דברים שמקפיד עליהם שלא להשתמש בהם תשמיש אחר כדי שלא יתקלקלו כגון מגרה גדולה שמנסרין בה את הקורות או סכין של רצענים או נייר חלק שעומד לכתיבה כמו שכתבו הפוסקים וכל כה"ג:

משנה ברורה סימן שח ס"ק ו: שמקפידים עליו – ואם הוא אינו מקפיד לא הוי לדידיה מוקצה מחמת חסרון כיס [מ"א]:

מגן אברהם סימן שח ס"ק ב: שמקפידין עליו. אבל במקום שאין מקפידין עליו שרי כמ"ש ס"ג:

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן שח ס"ק ב: שמקפידים. עיין מ"א. דהכל תלוי בדעתו, אם אין מקפיד לא הוה לדידיה מוקצה מחמת חסרון כיס, כמו קורנס של זהבים:

מחצית השקל אורח חיים סימן שח ס"ק ב: שמקפידים כו'. כמו שכתוב סעיף ג'. דמתיר בקורנס של נפחים ושל זהבים כיון דאין מקפידים עלייהו, א"כ הוא הדין בקורנס של בשמים במקום שאין מקפידים שרי. ואפשר דלשון במקום שאין מקפידים שכתב מ"א הוא לאו דוקא, דאפילו מקפידים באותו מקום רק אותו אדם אינו מקפיד עליו גם כן מותר: