סחיטת פירות בשבת

יש איסור לסחוט פירות בשבת מדין "מפרק" (תולדת דש), כלומר כל פעולה שמפרידה בין אוכל לפסולת או בין אוכל למשקה (כבסחיטה) אסורה בשבת.
לכן סחיטת פרי לצורך שתיית המיץ אסורה בשבת (ישנה מחלוקת בהלכה אלו סוגי פירות אסורים ואלו מותרים, אך ההכרעה שכיום כל סוגי הפירות אסורים בסחיטה מדרבנן (עכ"פ)).
לגבי סחיטה של פרי לתוך אוכל פוסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך וז"ל:
"מותר לסחוט אשכול של ענבים לתוך הקדרה שיש בה תבשיל כדי לתקן (עיין סי' תק"ה) האוכל 'שכל משקה הבא לאוכל כאוכל הוא חשוב, ואין עליו שם משקה כלל והרי זה כמפריד אוכל מאוכל".
כלומר, שכאשר סוחט את הפרי לתוך האוכל אין המיץ היוצא מתוך הפרי נחשב למשקה מאחר ומתערב מיד עם האוכל (ובענייננו הסלט) ולכן אין כאן בעיה של מפרק, שהיא רק כאשר המיץ נסחט מתוך הפרי בפ"ע אז אסור כדלעיל.
אך מה הדין במקרה שרוצה לסחוט לתוך כלי ורק אחר כך לשפוך על הסלט? ממשיך אדמו"ר הזקן וז"ל:
" אבל אם אין בה אוכל אסור לסחוט לתוכה אע"פ שעתיד לערב בה אוכל ובשביל כך הוא סוחט לתוכה יין זה כדי לתקן ולמתק את האוכל שיתן בה אח"כ שיאכלנו עם יין זה והרי זה משקה הבא לאוכל וכאוכל הוא חשוב מכל מקום כיון שבשעת סחיטת היין אין בה אוכל עדיין ואין הדבר ניכר כלל שהוא בא לתקן אוכל אסור מדברי סופרים".
כלומר, שאסור לסחוט לתוך כלי ללא אוכל אף אם בהמשך יניחו בכלי אוכל, מכיון שבזמן הסחיטה אין בכלי אוכל ואם כן זו סחיטה רגילה שאסורה בשבת.
מכך עולה גם שאסור למשל לסחוט לימון לתוך כוס תה בשבת – ושוב מהסיבה הנ"ל, מכיון שכל עוד המיץ נמצא בלימון נחשב הוא כ"אוכל" וכאשר סוחטו לתוך התה נחשב המיץ כ"משקה" וממילא אסור לעשות זאת בשבת, והרבה נכשלים בכך ולכן ראוי להיזהר ולשים לב.
גם כאשר סוחט לתוך סלט ישנן מספר תנאים והגבלות שנפרט מיד, ורק אזי הדבר מותר:
ראשית, מטרת הסחיטה הינה רק לצורך "תיקון המאכל", כמו במקרה שלנו שסחיטת הלימון מיועדת לתת טעם בסלט ולא לצורך מיץ הלימון.
בנוסף , כנ"ל, הסחיטה תתבצע ישירות על המאכל ולא לתוך כלי ריק.
כמו כן ההיתר קיים רק בפירות הראויים לאכילה, אך אם מעוניין לסחוט פירות או ירקות שאינם ראויים לאכילה כמו שהם, למשל תפוח אדמה חי או כדומה, הדבר אסור. מכיון שהפרי או הירק נחשב כ"פסולת" (מכיון ואינו ראוי לאכילה) אך המשקה המופק ממנו נחשב כ"אוכל" (מכיון וראוי לשתיה) ולכן אסור מצד מפרק. ובלשון אדמו"ר הזקן:
"במה דברים אמורים בפירות הראויים לאכילה אבל פירות שאינן ראוים לאכילה אסור לסחטן לדברי הכל אפילו לתוך האוכלים שכשסוחט פרי שאינו ראוי לאכילה אינו מפריד אוכל מאוכל, אלא אוכל מפסולת. ויש בזה משום מפרק כמ"ש בסי' ש"ה וגם משום בורר אוכל מתוך הפסולת אפילו רוצה לאכול לאלתר שלא התירו לברור אוכל מפסולת בידו כדי לאכול לאלתר אלא מפני שדרך אכילה כך הוא ליטול האוכל בידו מן הפסולת ולאכול ואינו מעין מלאכה אבל לסחוט ולאכול אינו דרך אכילה אלא דרך מלאכה".
אם מעוניין לסחוט על תבשיל המורכב גם מאוכל וגם ממשקה, הדבר מותר רק אם האוכל שבתבשיל הוא העיקר היות ואז מיץ הפרי הנסחט נחשב כמתערב ב"אוכל" ולא ב"משקה".
סייג נוסף מובא בפוסקים שהכמות המותרת לסחיטה היא רק מה שנצרך לתיקון המאכל ולא יותר, כלומר שלא יערים אדם ויסחוט לתוך התבשיל יותר ממה שצריך על מנת לשתות אחר כך את המיץ.
גם במקרה שמותר לסחוט, הסחיטה מותרת אך ורק ביד ולא באמצעות כלי המיועד לסחיטה כמחטת פירות ודומיה, מאחר ואז יש בעיה של "עובדין דחול" (מעשה חול. ישנם דברים האסורים בשבת מצד שעשייתם נראית כעשיה של יום חול שאינה מתאימה בשבת איסורים אלו נקראים בלשון ההלכה "עובדין דחול").
בספר "שבת כהלכה" מביא חומרא נוספת לסחוט רק סמוך לסעודה (דהיינו עד שעה לפני תחילת הסעודה או במקרה של אורחים וכו' כזמן הנדרש להכין את צורכי הסעודה), או להשאיר מעט מיץ בפרי הנסחט.
לסיכום: סחיטת פרי לתוך מאכל לצורך תיקונו מותרת ע"פ התנאים המפורטים לעיל.