סדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה

שאלה מצויינת, ניכר משאלתך שהינך משתדל לכוין ולהבין את משמעות התפילה כדבעי, אז ראשית כל יישר כחך והמשך כך. עיקר ענין התפילה היא הכוונה ובקשת צרכי האדם ולא רק "מלמול טקסט" כפי שלצערנו קורה לא אחת וד"ל.
הגמרא במסכת מגילה (דף י"ז ע"ב – י"ח ע"א) מפרטת את השתלשלות קביעת הברכות בתפילה והסדר ההקשרי ביניהם, ונסביר זאת:
תחילה פותחת הגמרא בהבאת ב' דיעות מי חיבר את תפילת שמו"ע:
"תניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר".
כלומר, שהיה אדם בשם שמעון הפקולי (שכנראה התעסק לפרנסתו במכירת צמר גפן הנקרא פקולא – לפי רש"י) סידר את 18 הברכות של תפילת שמו"ע לפני ר"ג ביבנה, ולפי דעה אחרת אנשי כנסת הגדולה הם שחיברו אותה.
לאחר מכן ממשיכה הגמרא לדון בתוכנה של כל ברכה וקביעתה בסדר השמו"ע:
"ת''ר מנין שאומרים אבות שנאמר {תהילים כט-א} הבו לה' בני אלים. ומנין שאומרים גבורות שנאמר {תהילים כט-א} הבו לה' כבוד ועוז. ומנין שאומרים קדושות שנאמר {תהילים כט-ב} הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש".
כלומר, אלו המקורות לשלושת הברכות הראשונות הפותחות את תפילת שמו"ע (מגן אברהם, מחיה המתים, וברכת אתה קדוש). וממשיכה הגמרא:
"ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר {ישעיה כט-כג} "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו". וסמיך ליה "וידעו תועי רוח בינה"".
כלומר שסדר הפסוקים הוא שלאחר שמקדישים את קדוש יעקב (היינו הקב"ה) נכתב ש"ידעו תועי רוח בינה", ולכן ברכת אתה חונן מופיעה לאחר ברכת אתה קדוש.
"ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב {ישעיה ו-י} "ולבבו יבין ושב ורפא לו". אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה? לא ס''ד, דכתיב {ישעיה נה-ז} "וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח". . .".
כלומר, שמשמע מהפסוק שלאחר אתה חונן (לבבו יבין) מגיע ענין התשובה (ושב ורפא לו) היינו ברכת השיבנו. אך אעפ"כ ברכת רפאנו מופיעה רק לאחר ברכת "סלח לנו", היות ומהפסוק רואים שלאחר תשובה מגיעה הסליחה, ולכן הסדר הוא "השיבנו" ולאחריה "סלח לנו" וברכת רפאנו תופיע לאחריהם (לאחר ברכת גואל ישראל כדלקמן).
ממשיכה הגמרא: "ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר: בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".
כלומר, שלפי המובא בגמרא סנהדרין (דף צ"ז ע"א) הגאולה מגיעה במוצאי שנת השמיטה, ומכך מסיקה הגמרא שמתאים לקבוע את ברכת הגאולה כברכה שביעית בשמו"ע, ולאחריה את ברכת "רפאנו".
ממשיכה הגמרא: "ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית".
היינו שברית מילה קשורה למספר 8 (לשמונה ימים), ולאחר הברית נצרכת הרפואה, לכן קבעו את ברכת הרפואה כברכה השמינית במספר.
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי- כנגד מפקיעי שערים דכתיב {תהילים י-טו} "שבור זרוע רשע" ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה".
כלומר, שדוד מתפלל כנגד מפקיעי השערים בשוק הגורמים לעניים צער בעליית המחירים, ודוד המלך מתפלל שיתן הקב"ה שובע בעולם. ודוד המלך הכניס זאת בפרק התשיעי בתהילים (אמנם פסוק זה מופיע בפרק י', אך אנו מונים את המזמור הראשון והשני כמזמור אחד, וראה עוד דברי רש"י ותוס' על אתר).
"ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב {יחזקאל לו-ח} "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".
כלומר, לאחר שיש ברכה בעולם, הגיע זמנה של קיבוץ גלויות לארץ ישראל.
"וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר {ישעיה א-כה} "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך" וכתיב {ישעיה א-כו} "ואשיבה שופטיך כבראשונה"".
ולכן, ברכת השיבה שופטינו ממוקמת לאחר ברכת מקבץ נדחי עמו ישראל.
"וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם. שנאמר {ישעיה א-כח} "ושבר פושעים וחטאים יחדיו (יכלו)"".
לאחר המשפט של הרשעים (השיבה שופטינו) נעשה דין גם לזדים, ולכן זהו מקומה של ברכת "שובר אויבים ומכניע זדים".
"וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב {תהילים עה-יא} "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר {ויקרא יט-לב} "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" וסמיך ליה "וכי יגור אתכם גר".
היינו ברכת משען ומבטח לצדיקים. וממשיכה הגמרא היכן כל זה יהיה:
"והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר {תהילים קכב-ו} "שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך". היינו ברכת בונה ירושלים.
ולאחר מכן: "וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר {הושע ג-ה} "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". היינו ברכת "מצמיח קרן ישועה".
"וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר {ישעיה נו-ז} "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי".
כאן כבר הגענו לברכת "שומע תפילה" שבאה לאחר ברכת "את צמח דוד עבדך". וממשיכה הגמרא:
"וכיון שבאת תפלה באת עבודה, שנאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי". כלומר ברכת "המחזיר שכינתו לציון" המדברת על החזרת עבודת בית המקדש.
"וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר {תהילים נ-כג} "זובח תודה יכבדנני". היינו ברכת ההודאה "הטוב שמך ולך נאה להודות".
"ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב {ויקרא ט-כב} "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים".
כלומר שלאחר העבודה וההודאה, מגיעה ברכת הכהנים כמו שרואים זאת אצל אהרון הכהן.
"ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב {במדבר ו-כז} ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ברכה דהקב''ה שלום שנאמר {תהילים כט-יא} ה' יברך את עמו בשלום". היינו ברכת שים שלום.
ובעז"ה בזכות הכוונה בעבודת התפילה נזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו ממש.