סגולת ה12 יום - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סגולת ה12 יום

תאריך העלאה: 26.08.2021 – 03:25

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

שלום. זכור לי שבתקופה של הימים הנוראים, יש איזו תקופת זמן שכל יום הוא מתקן את החודש של השנה הקודמת – מתי זה בדיוק, ומה המשמעות של ה"סגולה" הזאת.. תודה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

עניין זה מקורו בדברי הרבי הריי"צ בשנת תש"ג, שם ביאר שענינם של י"ב הימים מח"י אלול עד ראש השנה –שבהם צ"ל חשבון הנפש על י"ב חדשי השנה, יום לחודש יום לחודש, החל מח"י אלול עצמו שהוא היום דחשבון הנפש על חודש תשרי, וכן הלאה.


כדי להבין את הנקודה שבימים אלו, נביא משל מיוחד, שהמשיל הרבי לכל התקופה הזו של חודש תשרי, ומתוך המשל יהיה ניתן להבין מה מיוחד בכל נקודת זמן בימים אלו.


כשאדם רוצה להגיע במהירות למחוז חפצו – נוסע ברכבת. "בכלל ישנם שני סוגי רכבות: יש רכבת מהירה שאינה מתעכבת בדרך הילוכה אלא נוסעת ישירות אל המקום המיועד, ויש רכבת רגילה – שבה משתמשים ע"פ רוב – שאינה נוסעת ישירות אל המקום המיועד, אלא מתעכבת בדרך הילוכה בתחנות שונות, כדי להעלות באמצע הדרך עוד נוסעים שלא עלו בתחנה הראשונה, וגם, בשביל אותם נוסעים שלא יכולים לסבול את הנסיעה המהירה.


וממשיך הרבי בתיאור המשל – "גם בתחנות שבמשך הנסיעה ישנם שני סוגים: יש תחנות קטנות שבהם עוצרים לזמן קצר בלבד, ויש תחנות גדולות שבהם עוצרים לזמן ממושך יותר, כדי להעמיס על הרכבת גם מטענים גדולים וכבדים, וגם בהמות (שוורים כבשים עיזים חמורים וסוסים), אשר, העלאת הבהמות אל הרכבת דורשת זמן ארוך, משום שהבהמות פוחדות לעלות על הרכבת,


הם פוחדות מהרכבת עצמה, מהצפירה, מהנסיעה וכו' [והפחד שלהם אינו פחד-שוא, כיון שבבואם אל המקום המיועד יהפכו להיות דם ובשר מבשרו (של האדם), ויתבטלו מבהמיותם], ולכן, בתחנות הקטנות אין פנאי להתעסק עמהם, כי אם, בתחנות הגדולות, שבהם מתעסקים להעלות אל הרכבת את הכל.


וסדר הנסיעה – שלפני שהרכבת מתחילה לנסוע משמיעים צפירה, כדי להזכיר לנוסעים הממתינים – הטרודים עם חבילותיהם, או אלה ששכחו בכלל שצריכים לנסוע – שהרכבת עומדת לנסוע, ולא מסתפקים בצפירה אחת, אלא צופרים עוד פעם ועוד פעם, וכשהצפירות לא עוזרות מתחילה הרכבת לזוז מעט, כדי להראות שמתכוונים ברצינות… ורק לאח"ז מתחילה הרכבת לנסוע במהירות.."


כל זה הוא המשל בגשמיות.


ועל פי הכלל שכל דבר שיש אותו בגשמיות, זה בגלל שיש את אותו העניין ברוחניות, ובעצם העניין הרוחני הוא השורש של העניין הגשמי, הנה כן הוא גם כאן, במשל הרכבת.


עצם היתרון של מהירות ההליכה של הרכבת, מורה על התכלית של בריאת האדם וירידת הנשמה שלו למטה, כי על ידי העבודה שלו הוא נעשה "מהלך", לעומת המלאכים שנקראים "עומדים", שלמרות כל העליות שלהם הם עדיין ב"סדר והדרגה", וכן הוא גם מצב הנשמות קודם שירדו לעולם הזה ("חי ה' גו' אשר עמדתי לפניו"), ודווקא על ידי שהנשמה יורדת לגוף היא נעשית בבחינת מהלך.


ובנוגע לאופן הנסיעה, שישנה צפירה, ותחנות באמצע הדרך, הנה כן הוא בנוגע למועדים של חודש תשרי –


כי "חודש תשרי הוא ראש הכללי לכל החדשים, ובו ימים שרשים ומקורים על כל השנה: ראש השנה – שרש ומקור על יראה . . יום הכפורים – על תשובה ומחילה וסליחה, שבעת ימי הסוכות – על אהבה ושמחה וכו'".


ובזה עצמו ישנם כמה קרונות ברכבת, יש עבודה של הימים הנוראים שהיא בקו של בכי' ומרירות, ויש קרון של ימי שמחה – זמן שמחתנו.


ובחלוקה יותר פרטית, יש את הקדמת העבודה של ימי חודש אלול, שבהם נוהגים לתקוע בשופר לעורר את עם ישראל שיעשו תשובה.


שבאמת, צריכים להיות בתשובה כל ימיו, אבל בחודש אלול נעשית התעוררות מיוחדת לתשובה. ומשך הזמן שנותנים לזמן התשובה, הוא ארבעים היום של מר"ח אלול עד יום הכיפורים.


כמו שהיה באנשי נינוה, שנתן להם הקב"ה ארבעים יום, שאם ישובו יהיה טוב, ואם לאו ח"ו..


ומעין תחנה נוספת נוספת שנותנים הוא –  י"ב הימים מח"י אלול עד ראש השנה, כנגד י"ב חדשי השנה, יום לחודש יום לחודש, שבימים אלה יכולים לתקן ולהשלים את כל י"ב חדשי השנה.


ולאחרי זה ישנם תחנת נוספות, של ימי חודש תשרי, ראש השנה ויום הכיפורים.


והנקודה בכל זה היא, שנוסף לכך שחודש אלול בכללותו הוא חודש החשבון והתשובה, יש ענין מיוחד בי"ב ימים האחרונים דחודש אלול שהתחלתם בח"י אלול, שי"ב ימים אלה מכוונים כנגד י"ב חדשי השנה, יום לחודש יום לחודש, שבכל יום צריך לעשות חשבון פרטי על חודש אחד מי"ב חדשי השנה, החל מח"י אלול שהוא יום החשבון על חודש תשרי העבר.


ויהי רצון, שננצל את ימים אלו כמו שצריך, ונכתב ונחתם לחים טובים ארוכים ולשלום, ולגאולה אמיתית ושלימה תיכף ומייד ממש.

מקורות

דילוג לתוכן