Ask The Rabbi

נושא: הלכה

נרות כמוקצה

האם מותר לטלטל שולחן שדלקו עליו נרות שבת – לאחר שכבו?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) שולחן שדלקו עליו נרות, האם נעשה מוקצה כמו הנרות ממש. ב) אם כן, במקרה שיש על השולחן גם דברי היתר, האם הדין משתנה.
ראשית יש לציין את ההגדרה של בסיס לדבר האסור, כמובא בשולחן ערוך הרב בסימן שט סעיף ז', שהוא כל דבר האסור בטלטול שמונח על דבר המותר, אם הניחו עליו מבעוד יום מדעתו על דעת שישאר מונח שם גם בשבת, הרי נעשה ההיתר בסיס לאיסור, ונאסר בטלטול כמוהו ממש.
ולמשל, אם הוא בסיס למוקצה גמור, אזי אסור - אפילו להטות אותו ולנערו, לפי שכיון שנעשה בסיס לאיסור, נעשו איסור כמוהו, ואסור לטלטלו כלל - אפילו בהטיה וניעור בלבד כמו האיסור עצמו.
והנה אם הבסיס הוא לאיסור והיתר, כמו למשל אם הניח על הבסיס מבעוד יום גם דבר המותר בטלטול שחשוב יותר מדבר האסור, כיון שלא נעשה בסיס לאיסור לבדו, הרי הוא עומד עדיין בהתירו ומותר לטלטלו, אף שגם האיסור שעליו מיטלטל עמו מאיליו.
אלא שאם אפשר לנער האיסור ממנו מיד, צריך לנערו מתחלה, ואחר כך יטלטל ההיתר בלבד למקום שצריך אליו.
ואם אי אפשר לנער או שיהיה איזה הפסד בדבר המותר - אם ינער את האיסור, או שלא יספיק לו הניעור להשלים בו הצורך שהוא צריך לטלטול זה, כגון שמטלטל ההיתר עם האיסור שעליו למקום אחר - מפני שצריך לפנות מקומם זה שהם עליו עכשיו - כדי להשתמש בו איזה תשמיש או צורך אחר, בעניין שאם ינער כאן האיסור, לא יוכל להשלים את הצורך שלו במקום זה, מותר לטלטל ההיתר עם האיסור שעליו.
ועל פי זה, מגרה שיש בה חפצי איסור וחפצי היתר, אין לפתוח אותה, אלא אם כן יש בה דבר היתר שיותר חשוב מן האיסור לצורך השבת.
ויש להדגיש שגדר הדבר הוא כך: הבסיס משמש לדברים שונים, וכאשר חשיבות השימוש של הבסיס להיתר הוא יותר מן האיסור, אזי הוא לא יהיה אסור. ואם כן במגרה שיש בה חפצי איסור יקרים ביותר אך אין להם שימוש בשבת, לעומת זאת יש שם גם איזה חפץ לשבת פעוט שיש לו שימוש וצורך בו, הנה אין לומר שההיתר חשוב מן האיסור לצורך שימוש השבת וממילא יהיה מותר הבסיס. כי מסתכלים כלפי שימוש הבסיס לגבי הדברים - כלפי האדם.
כלומר, הדברים היקרים שמורים במגרה (בבסיס) גם בשבת, שאינם מפוזרים בבית אנה ואנה, והאדם מעוניין בכך גם בשבת, ושמירה זו היא מותרת בשבת, ובנוסף הבסיס שומר את ההיתר הפעוט, אם כן בשימוש זה של הבסיס וודאי שחפצי האיסור היקרים חשובים לגבי האדם יותר מן ההיתר – למרות שהוא מותר בשימוש בשבת והם לא.
לעומת זאת שולחן המשמש כבסיס לחלות ונרות, שניהם שימושים לצורך השבת, השאלה מה האדם מעדיף על מה, ומאחר ומעדיף את החלות, אזי אף אם הם זולים לערך הפמוטות, נחשב השולחן כבסיס לאיסור והיתר, ומותר להזיזו.
ובגדר מה נחשב לדבר היתר החשוב מן האיסור, מבואר בסימן רעז סעיף ו', ששלחן שנעשה בסיס לנר שהיה מונח עליו בכניסת השבת, מכל מקום אם היה מונח על השלחן בכניסת השבת - דהיינו בבין השמשות - גם לחם שלצורך השבת, הרי נעשה בסיס לאיסור ולהיתר בכניסת השבת, ואף לאחר שסלקו הלחם ממנו לא נעשה השולחן בסיס לנר לבדו, כיון שהוא כבר אחר כניסת השבת, וכן אם היו מונחים עליו בין השמשות שאר דברים שאינם מוקצים והוא שיהיו הלחם או שאר הדברים - חשובים יותר מן דליקת הנר - דהיינו מן השלהבת שהנר נעשה בסיס אליו.
ולכאורה כיום - שישנו אור החשמל, אם כן כל דבר שחשוב כלפי האדם יותר מהאור שמפיץ השלהבת, (ואין זה קשור לקדושת הדבר מצד עצמו, או מצד המצוה שבדבר), ולפי זה למשל סלט שמתענג בו ביותר, ומעדיפו לעונג וכבוד השבת יותר מהאור של השלהבת (כי בזה יכול להסתדר עם אור החשמל), הרי שאפשר שהוא היתר שעדיף על האיסור.
לעומת זאת סידור שאינו צריך לו לשבת במיוחד, כגון שיש לו עוד סידורים, או שאינו משתמש בזה, למרות קדושתו לא יחשב כחשוב מן האיסור לגביו.
העולה מהאמור: שהשולחן נעשה כמו המוקצה עצמו היינו הנרות שדלקו עליו ואסור להזיזו ממקומו כל השבת כמו את הנרות עצמם. אך במקרה שהיה מערב שבת גם דבר היתר שחשוב לו לצורך השבת יותר מהנחת הנרות על השולחן, כמו למשל הלחם שלצורך הסעודה, יהיה מותר לטלטל את השולחן לצורך (ואם הם עדיין שולקים יש לטלטלו בנחת ממש).

מקורות

ראה פסקי תשובות ח"א עכ"ו