Ask The Rabbi

נושא: תפילה

ניהול זמן

בקישור לניהול נכון של זמן, מהי הדרך הנכונה, בהקשר של זוגיות ועבודה ומטלות וכו'?

ברגע שאני מסתכל על הזמן כסובייקטיבי, אין לי שיקול דעת אמיתי, כי אני קרוב אל עצמי – מאוד בא לי לעשות את זה כי אני אוהב, ואת זה אני לא אוהב, אז אני דוחה את זה. האני שלי לא קורא את המציאות באופן אובייקטיבי, הוא קורא את הכיף שלי, וכיוון שכך זה לא תמיד יעזור. כמו שאם אדם בא להתייעץ איתנו על נושא מסויים נעזור לו, אך אם לנו יש את אותה בעיה אולי נענה משהו אחר כי זה קרוב אלינו.


כאשר מנהלים את הזמן בצורה אובייקטיבית צריך לא לשכוח שאנחנו צריכים למצוא זמן לזוגיות ולדברים שאנחנו אוהבים.


אנחנו מתחברים נכון למטלות שלנו כאשר אנחנו שוקלים אותן, בוחנים אותן, כאשר משתמשים עם השכל לנהל ולא ברגש זה יגיע למימוש הכי טוב.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).


ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.


ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.


ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).