נוסח הברכה בח"י אלול - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: חגים

נוסח הברכה בח"י אלול

תאריך העלאה: 26.08.2021 – 22:34

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ב"ה. האם ישנו איזו נוסח מיוחד שצריכים לאחל אחד לשני בח"י אלול (כמו שבי"ט כסלו אני יודע שצריכים לאחל כתיבה וחתימה טובה בלימוד החסידות וכדומה) – יום ההולדת של הבעל שם טוב הקדוש ושל בעל התניא?. תודה רבה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אצל הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק, היה את ההנהגה הרגילה באיחוליו בח"י אלול, והייתה שנה אחת שאיחל גם ברכה נוספת.


בשיחות של ח"י אלול שנת התש"ב, ושנת התש"ג, ובשנים נוספות, איחל הרבי הריי"צ בתחילת ההתוועדות את הנוסח – "גוט יום טוב",


שהוא הנוסח המקובל, שמאחלים בחגי ומועדי ישראל, וכן בחגיה של החסידות. וכמו שהזכרת בשאלתך, שכן הוא הנוסח שמאחלים בי"ט כסלו – "גוט יום טוב, גוט יום טוב, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם".


כך היה ברוב השנים.


ואילו בשיחה אחת, בשנת ח"י אלול ה' אלפים ת"ש, התחיל הרבי הריי"צ את ההתוועדות בנוסח "מזל טוב, לנו ולכלל ישראל".


והנה, מכיוון ששני הנוסחים הובאו ע"י נשיאנו הקדושים, הנה ברור ומובן, ששני נוסחים אלו מתאימים בכוונה עליונה ליום זה, וממילא זהו נוסח האיחול ליום זה.


ולהבין הדברים ביתר עמקות, הנה בשיחה מיוחדת שנשא הרבי, בש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג. שאל הרבי שאלה על הנוסחים האלו, ולמד מהם עניין כללי ועיקרי בכל מהות העבודה של ח"י אלול, וכפי שיתבאר לקמן בע"ה.


השאלה העולה מיד, היא ששני הנוסחים הם שני ענינים נפרדים, ולא רק שהם שני ענינים נפרדים, אלא שבנוגע לעבודה שנדרשת מכל אחד, הנה כל אחד מבטא ענין הפוך מהשני:


כי הענין של "גוט יום טוב", שהוא יום טוב ומקודש, הוא כמו כל שאר המועדים  שנאמר עליהם בגמרא "ישראל דקדשינהו לזמנים" זאת אומרת שהקביעות של המועדים קשורה בעצם לקביעות החודשים ע"י ישראל. ונקודתו היא שזהו עניין שנעשה ע"י עבודה מצד האדם.


ואילו הנוסח השני – "מזל טוב" – הוא מבטא מזל שבע מלמעלה ולא בא על ידי עבודת האדם. וכמו שמבארים חז"ל על עניין המזל בכללות "לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא", ש"מזלא" הוא בניגוד ל"זכותא", להיותו ענין שבא מלמעלה ואינו תלוי בעבודת האדם.


וממילא, שמנסים לקשר בין שני הנוסחים, נפגשים בסוג של ניגוד והפכיות – כי המושג "גוט יום טוב", מבטא את זה שעבודתו של היהודי היא לפעול את היום טוב, כמו בכל המועדים שישראל הם הקובעים את קביעותו, ובכללות הנקודה היא שהעניין נפעל על ידי האדם; ואילו בנוסח "מזל טוב", מבטאים שהתוכן של היום הוא כמו "מזל" הבא מלמעלה, שלא תלוי בעבודת האדם?


ונקודת הביאור בזה היא – שח"י אלול כולל בתוכו גם ענין של עבודה, וגם עניין שלמעלה מהעבודה. וממילא מתאים לגביו שני הנוסחים – הן "גוט יום טוב" – המבטא עבודה, והן "מזל טוב" – המבטא מזל שלמעלה מעבודה.


ולכן, ברוב המקומות והשיחות נזכר הענין של "גוט יום טוב", כי העניין שזה נוגע לעבודה הוא עניין שצריך להיות באופן תמידי.


ואילו העניין של "מזל טוב" נזכר רק פעם אחת, כי אין זה עניין שצריך להיות תמיד.


וע"ד ההבדל בין מה שמובא בפרשת קריאת שמע, הלשון "בכל לבבך" שמוזכר כמה וכמה פעמים, ואילו הלשון "בכל מאודך" שמוזכר רק פעם אחת, כי הוא מבטא עבודה בלי גבול, ואין היא נדרשת תמיד.


אלא שאם היה זה עניין שלא קשור כלל לעבודת האדם, לא היו מספרים לאדם על זה. ומאחר שסיפרו לנו על העניין של "מזל טוב" – מזל שבא מלמעלה, מוכרחים לומר שיש בזה גם תוכן ועניין הקשור לעבודת האדם.


ומבאר זאת הרבי, שלמרות שזה עניין שבא מלמעלה, כמו מתנה, הנה זה לא באופן שהאדם הוא רק מקבל של הדבר, אלא שגם בזה צריכה להיות העבודה. והעבודה היא להמשיך את הדברים בפנימיות.


ומדגיש הרבי, שעניין זה מודגש ביותר ממה שאותה אמירת "מזל טוב" של הרבי הריי"צ באה בדפוס, ועניין שהוא בא בדפוס יש לו שייכות לדורות, בתמידות..


וכל זה מודגש יותר לאחרי שהענין דאמירת "מזל טוב" נקבע בדפוס, וכידוע פתגם הצ"צ14 שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, ולכן, הרי זה ג"כ ענין שצריך להיות בתמידות.


ומהו אותו עניין שבא מלמעלה שלא ע"י עבודה, שגם אותו צריכים להוריד למטה ע"י עבודה?


הנה, בח"י אלול הוא יום ההולדת של שני המאורות הגדולים, שגדלה מעלתם בנגלה דתורה, אבל עיקר החידוש שלהם הוא בגילוי של תורת החסידות.


ובזה גופא, באופן שלימוד החסידות שייך לכל ישראל. אפילו למי שחטא ופגם ועבר את הדרך. כי ע"י לימוד החסידות נמשך תוספת ממקור החיות, ששם לא היה פגם.


ובענין זה, הנה נוסף על מה שנמשך ע"י עבודה, יש גם מה שנמשך באופן של מתנה מלמעלה, שיכול להיות לפעמים באופן שהאור שמאיר מלמעלה לא יומשך בהשגת האדם, אף שנרגש אצלו כו'.


ועל זה היא ההוראה מהענין ד"מזל טוב" שבח"י אלול – שגם ענין שבא מלמעלה בתורת מתנה, צריך להיות באופן של "עבודת מתנה", להמשיכו בפנימיות, שיבוא בהשגה כו'.


ואת הורדת אותם העניינים הנעלים מעבודה, עושים ע"י עבודת התפילה, ועבודה אמיתית של האדם, וכך יכול הוא להוריד את אותם הגילויים שיהיו נרגשים אצלו גם כן.


ולאחרי כל זה, מובן לנו ביותר, ששני הנוסחים האלו שנאמרו בהקשר לח"י אלול – "גוט יום טוב" ו"מזל טוב" – מבטאים שישנם ענינים הבאים ע"י עבודה, וישנם ענינים הבאים מלמעלה בתורת מתנה. אבל החידוש הוא, שגם אותם האורות והגילויים שבאים מלמעלה שלא ע"י עבודה, צריכים להוריד אותם ע"י התעסקות אמיתית בעבודת התפילה, בלימוד החסידות, בפועל ממש.

מקורות

דילוג לתוכן