נדרים - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: כללי

נדרים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן
  • שאלה

אחד שהדיר את חבירו מספרו, וחבירו השתמש בספרו למרות זאת, מה דינו.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה
חבירו עבר על איסור נדר.

מקורות

ראה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים (סימן רכא סעיף יא): אם אסר ספרו על חבירו, אסור לנאסר ללמוד בו.


ובש"ך (שם ס"ק נה): אסור כו'. ול"ד למודר הנאה משופר דלקמן דמותר בתקיעת מצוה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו דהכא כיון שיש להשכיר ספרו וזה לומד בו בחנם ה"ז נהנה.


ובט"ז (שם ס"ק מ): אסור לנאסר ללמוד בו. כן כתוב בתשו' מיימון הביאו בית יוסף והוא מטעם שהרי אין חיוב על האדם להשאיל ספרו לחבירו שלא לדעתו כמו שאין חובה עליו ליתנו שהרי מקלקלו בכך ומותר להשכירו ונמצא מהנהו השכר שהיה צריך ליתן. וכ' בתשובות מהר"ם שהקשה מההיא דסעיף (ג') [י"ג] המודר הנאה משופר מותר לתקוע תקיעה של מצוה. ותמה אני דאין כאן קושיא דהא בהדיא כתוב בתשו' מיימון שהטעם שאין משאילין ספרים מפני שמקלקלן שהקלקול מצוי בהן מה שאין כן בשופר אינו מתקלקל כשזה יתקע בו וכן ההיא דמודר ממעיין כו' וזה פשוט לע"ד ולפי מה שאכתוב בסמוך בלא"ה ל"ק מידי.


דילוג לתוכן