שלום. למדתי בעיון את המאמר שפורסם באתר, המפתח להערכה עצמית נכונה, ראשית - תודה. מאוד נהניתי וקיבלתי הבנה עמוקה בנושא. שנית - נקודה אחת לא ברורה לי ואשמח לקבל התייחסותכם לשלמות הנושא אצלי. נכתב "ולכן, ההתחברות עם הכרת הערך הלא-מותנית , תלויה בחוויה של ביטול, דהיינו ההכרה כי המעלות הן לא נרכשות על ידי האדם (ישות) אלא ניתנות בו מהבורא" או בהמשך "בעוד שהניסיון לקחת מעלות מכוח עצמך (ישות) , גורם לאדם להיות מאוים מעצם מציאות הזולת." לא ברור לי מה הכוונה שהמעלות הן לא נרכשות? הרי הכול אפשר ללמוד, תמיד אפשר להשתנות, וזה עבודה של כל החיים. מה זאת אומרת לקחת מעלות מכוח עצמך? אם אפשר לחדד.. למה הכוונה במעלה? אם אני רואה מעלה אצל השני ז"א שבפוטנציאל גם אני יכולה להגיע לזה, לא? הרי אחרת, לא הייתי מזהה.. או למשל, מאוד יכול להיות שלי ולחברתי יש כישרון זהה - אותה מעלה. תמיד קבלה-נתינה ? אולי שתינו בצד המקבל (והמריבה היא על אופן וכמות הקבלה) או ששתינו בצד הנתינה (והמריבה היא על מי תיתן וכמה) תודתי מראש על המענה בברכה,
מעלות לא נרכשות?
נושא: חשיבה חיובית
שאלה
תשובה
שלום וברכה
ההסבר בקצרה:
כל המעלות שיש לאדם הם מבורא. אין הכוונה שהאדם לא צריך לרכוש מעלות ולעבוד בעולם, אלא גם מה שהוא רוכש ועובד על עצמו - זה חלק מהמעלות שהוא קיבל. לדוגמא - הוא לומד איזו חכמה, מי נתן לו את הכח ללמוד ולהבין? הבורא.
הבורא בהחלט רוצה שהאדם יעבוד ויתקדם, ולצורך זה הוא נתן לו את כח הבחירה החופשית. אך גם כח הבחירה שיש לאדם ואיתו הוא פועל בעולם - זה כח שניתן לו מאת הבורא. ובלעדיו לא היה יכול להשתמש בו.
ברגע שהאדם יודע שכל מה שיש לו זה מהבורא, הוא מתייחס בצורה נכונה ומתוקנת כאשר הוא רואה את אצל השני מעלה.
כלומר: בהחלט יתכן שאני רואה אצל השני איזה מידה טובה ומעוניין להידמות אליו, אבל ההצלחה שלו והטוב שיש לו לא מוריד את ערכי, כי הערך שלי לא נמדד בהשוואתו אליו אלא מול תפקידי מול האלוקים. והמעלה שאני רואה אצל השני - היא מזכירה לי ומלמדת אותי כיצד למלאות את תפקידי מול האלוקים.
