fbpx

נושא: הלכה

מכה באתרוג

תאריך העלאה: 02.11.2021 – 11:49

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אתרוג שנפל וקיבל מכה, ומחמת כן נעשה שקע קטן על יד החוטם (בלא שנחסר מגוף האתרוג), וכמו כן מחמת המכה נעשה ירוק כהה במקום המכה מחמת הלחות שיצאה, האם זה כשר ביום הראשון?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם נקב שקע (שאין בו חסרון מגוף האתרוג – פוסל? ב) אם כן, האם זה תלוי באיזה גודל הנקב? ג) האם יש הבדל אם מדובר ביום הראשון או בשאר ימים? ד) האם יש הבדל האם הוא במקום החוטם או בשאר מקומות באתרוג? ה) האם מקום המכה שנעשה ירוק כהה במקצת משאר האתרוג מהלחות שיצאה מחמת המכה, פוסלת?

ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך סימן תרמח סעיף ב', שם כתב המחבר שאתרוג שניקב נקב מפולש כלומר, נקב שחדר באתרוג מעבר לעבר עד קצהו השני, ויש אומרים עד חדרי הזרע שבתוך גוף האתרוג גם נקרא מפולש (ועיין בזה בסעיף ב'), פסול אפילו אם הנקב הוא 'כל שהוא', ואפילו אם לא חסר מגוף האתרוג כלל, כמו למשל אם ניקב באמצעות מחט דקה מעבר לעבר, מכל מקום האתרוג פסול.

אך אם הנקב אינו מפולש מעבר לעבר, אזי אם יש בו רוחב כגודל מטבע של 'איסר', שהוא כשיעור 19 מ"מ ומעלה – לפי הגאון ר' חיים נאה, אזי הוא פסול, וזאת למרות שלא היה בו חסרון מגוף האתרוג כלל, כמו למשל אם תחבו באתרוג יתד עבה והבשר האתרוג נתחב לתוכו, שאם הוא בגודל איסר ומעלה – פסול, אך פחות מרוחב האמור, כשר.

ואין הבדל אם הנקב עגול או מרובע או ארוך וצר, בכל אלו רואים את הנקב אם בצירוף כל שטחו היה מגיע לגודל האמור כשיעור איסר פ- פסול, ואם פחות מכך – כשר (מגן אברהם).

וכל האמור הוא כאשר אין חסר מגוף האתרוג כלל, רק שניקב באופן שלא חסר מגופו כלל, רק נדחק בשרו לתוכו או לצדדיו וכמפורט לעיל, אך אם חסר מגוף האתרוג ממש, אזי אפילו בחיסרון כל שהוא נפסל.

לאחר מכן מביא המחבר את דעת הראב"ד שמקל יותר וסובר שבכדי לפסול את האתרוג צריך שני חסרונות: שגם כאשר מדובר בנקב שהוא מפולש מעבר לעבר, מכל מקום האתרוג כשר, אלא אם כן בנוסף לכך גם נחסר מגוף האתרוג משהו. ואתרוג שלא ניקב מעבר לעבר, אזי אינו פסול כלל כאשר לא נחסר מגוף האתרוג, ורק כאשר נחסר מגוף האתרוג בגודל של איסר אזי הוא נפסל.

וכתב הרמ"א, שלמעשה יש להחמיר כמו הדעה הראשונה, ורק בשעת הדחק יש להקל כמו הסברא האחרונה להכשיר נקב שנחסר מגוף האתרוג ממש, כל עוד אינו בגודל של איסר, או שאינו מעבר לעבר.

וכמו כן יש להקל בשעת הדחק להקל כסברא האחרונה אפילו לכתחילה ואפילו לברך עליו, גם כאשר הוא נקב מעבר לעבר ללא חסרון. או בנקב בגודל איסר ללא חסרון (שער הציון – שכן מובן מסתימת הטורי זהב, וכן מוכח מדברי השולחן ערוך אדה"ז, שלא כדברי הפרי מגדים שמחמיר בזה, ואומר שלא היקל הרמ"א רק בחסרון שאינו כאיסר ואינו מפולש).

ולעניין פסול חסרון הנה כל זה אמור רק ביום הראשון, אך מכאן ואילך אין פסול חסרון כמבואר בסימן תרמט בארוכה. ולעניין יום טוב שני מבואר שם בסעיף ה', שכל הפסול ביום טוב הראשון בלבד ניתן ליטלו ביום טוב שני כשאר ימי החג – אך לא מברכים.

ולעניין שינוי מראה, הנה נפסק בסימן תקמח סעיף יב, שמחוטמו של האתרוג ואילך, כלומר מהמקום שבו מתחיל לשפע עד הפטמה, נפסל חזזית וכן כל שינוי מראה אפילו בכל שהוא, אבל דוקא במראה שחור או לבן שאינו ממראה אתרוג כלל, אך כל שהוא ממראה אתרוג, כגון באמור בשאלה שנדחק מחמת מכה, ומחמת הלחות שיצאה מדחק המכה נעשה ירוק כהה יותר אין זה בכלל שינוי מראה ואינו פוסל אפילו במקום החוטם.

העולה מן האמור: שנקב שנעשה מחמת מכה ולא נחסר מגופו, רק נדחק מבשר האתרוג כלפי פנים ונוצר כעין שקע קטן, אם שטחו פחות מקוטר 19 מ"מ – הרי הוא כשר גם ביום הראשון.

ואם שטחו בקוטר של יותר מ19 מ"מ, אזי האתרוג פסול. אך פסול זה הוא רק ביום הראשון, ובשאר הימים כשר הוא לכתחילה ומברך עליו (חוץ מיום שני של גלויות שיכול לטול  אותו, אך לא יברך עליו).

[בשעת הדחק כשאין אתרוג אחר, ניתן להכשיר את האתרוג בכל אופן אפילו לכתחילה ואפילו לברך עליו, אלא אם כן גם נחסר מגוף האתרוג וגם הוא מפולש, או שהוא בגודל איסר.]

ולעניין שמחמת המכה יצא לחות, ונעשה מקום המכה ירוק כהה יותר, אין זה פוסל משום שינוי מראה, מאחר והוא ממראית האתרוג.

מקורות

דילוג לתוכן