מינוי בלנית - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

האם ניתן למנות 'בלנית' למקוה נשים, אחת שאינה שומרת תורה ומצוות?

תשובה

מאחר וכיום תפקיד ה'בלנית' היא לשמור ולבדוק שהטבילה נעשית כהלכתה, הרי שאין למנות אלא מי שיודע ההלכות והפרטים הכרוכים בכך, ושלא תקל (אף מחוסר ידיעה) – בדברים הכרוכים באיסורי כרת ר"ל. מה שלא שייך באשה שאינה שומרת תורה, אם לחוסר ידיעתה או לחוסר חיבורה לדבר.
[חשוב להדגיש שרובם של אחינו בני ישראל שאינם שומרי תורה, הרי הם בגדר "תינוק שנשבה" להרבה פוסקים, ומ"מ אי"ז הוראה להקל עכ"פ בנידון דידן. כמו"כ הדברים המובאים במקורות הוא להורות עצם הדין, ללא קשר לגדרו כלפי שמים].

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת סעיף ז: ואיזהו רשע שפסול לעדות מן התורה כל שעבר על דבר שפשט בישראל שהיא עבירה והוא דבר שהוא בלא תעשה מן התורה ועבר בזדון ולא עשה תשובה שהרי היה חייב מלקות אם היו מתרין בו שני עדים והמתחייב מלקות נקרא רשע בתורה שנאמר והיה אם בן הכות הרשע. ואין צריך לומר אם היה מתחייב מיתת בית דין שנאמר אשר הוא רשע למות. אבל אם יש לתלות שעשה בשגגה או בטעות שלא ידע האיסור לא נפסל כלל לעדות אפילו מדברי סופרים:


ובשו"ת יביע אומר חלק ח – אבן העזר סימן יח אות ב: אולם עדיין יש לדון להכשיר העד בנ"ד, ע"פ מ"ש הסמ"ע חו"מ (סי' לד ס"ק נז), שאפי' מחלל שבת אם אינו יודע שהוא נפסל לעדות ע"י כך, צריך להודיעו. וכן הסכים לזה מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' לד ס"ק כח). ע"ש. וכ"כ הגאון מהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה ח"ב (חאה"ע סי' טז). וכ"כ בספר פחד יצחק (מע' פסולים מן התורה דל"ו ע"א). ובשו"ת מהר"ש ענגיל ח"ז (סי' קלד). ע"ש. וכ"כ הגרא"י קוק בשו"ת עזרת כהן (סי' מה). ע"ש.


ומוכח שאם לא הודיעוהו שע"י כך הוא נפסל לעדות, אינו פסול. וכיוצא בזה כתב הגאון רעק"א בתשובה (ס"ס צו), שאין לפסול לעדות את המגלח זקנו בתער, כי מבואר בחו"מ (סי' לד סכ"ד) שצריך להודיעו שהעושה כן נפסל לעדות, ואף דמשמע התם דהיינו דוקא במשחק בקוביא ומוכס, אבל במחלל שבת לא נזכר אלא שיודיעוהו שמלאכה היא, ושהוא יום שבת, מ"מ הרי הטעם הוא שכל שמודיעים אותו שהוא חילול שבת ממילא הוא יודע שנפסל לעדות בכך, משא"כ במשחק בקוביא ומוכס שרבים עושים כן ואין ב"ד מוחים בידם כסבור הוא שכשרים לעדות, ולכן צריך להודיעו, וה"נ בגילוח הזקן שרבים עושים כן ואין ב"ד מוחים בידם צריך ג"כ להודיעו שנפסל לעדות. ע"כ.


וה"נ י"ל בזמן הזה גם לענין שבת, שנפרצה חומת השבת בעוה"ר, ורבים מחללים שבת בפרהסיא, בראש כל חוצות, ואין מי שימחה בדבר, הילכך צריך להודיעו. ברם אכתי לא איפרק מחולשא, כי הנתיבות (סי' לד ס"ק טז) כתב לחלוק על הסמ"ע, וס"ל שכל שעובר במזיד, אפילו לא הודיעוהו שהוא נפסל לעדות, רשע מקרי, וקרינן ביה אל תשת רשע עד, ורק היכא שאינו נפסל אלא מדרבנן צריך להודיעו וכו'. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי בנימין כהן בשו"ת הרב"ך (סי' עא). ע"ש. וכ"כ הגאון רבי רפאל בירדוגו בספר תורות אמת (סי' לד סכ"ד). ועוד. והגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בשו"ת לבוש מרדכי (סי' נז) כ' להשיג ע"ד הגאון רעק"א הנ"ל. ע"ש. ובתשובה אחרת כתבתי בזה. אלא שיש לצדד עוד בכשרות העד, ע"פ מ"ש בשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' נ) שהמחלל שבת בפרהסיא שדינו כעכו"ם לענין שמנסך את היין וכו', היינו דוקא כשהעידו עליו בבית דין בפניו וכו'. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אבני צדק (חיו"ד סי' ס) ובשו"ת פרי השדה ח"א (סי' סב וסי' עא). ובשו"ת מלמד להועיל (חאו"ח סי' כט). ע"ש. וכ"כ בשו"ת זקן אהרן וואלקין (סי' עד), שאין לומר דהא דבעינן לקבל עדות על רשעתו, היינו דוקא בעדים דעלמא, שאין אנו יודעים מה טיבם, בזה הוא שאינם נפסלים אפילו בקלא דלא פסיק עד שיעידו עליו בב"ד, אבל עד הבא ממדינה ידועה או מחברה ידועה שגלוי הדבר לכל, ואנן סהדי שפסולים הם, א"צ לקבלת עדות עליהם בב"ד לפוסלם, זה אינו וכו', וכן מבואר בשו"ת פני אריה שהובא בפתחי תשובה (סי' מב ס"ק יח) שאפי' בכה"ג אינם נפסלים בלי קבלת עדים בב"ד עליהם. ע"ש. אולם בשו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' לו) ד"ה גם, הביא בשם שו"ת הב"ח (סי' קב) שכתב, שאף במי שעבר עבירה מה"ת שנפסל לעדות מחמתה לא נפסל אלא עד שיעידו עליו בבית דין, זולת במומר לעכו"ם או מחלל שבת בפרהסיא שא"צ לכך. ע"ש.


ומבואר דבמחלל שבת בפרהסיא א"צ עדות עליו בב"ד. וכן בספר שבילי דוד יו"ד (סי' קיט סק"ב) האריך לדחות דברי המהר"י אסאד הנ"ל. ע"ש. וכן בשו"ת ערוגת הבושם (חאו"ח סי' עז) חולק ע"ד המהר"י אסאד. ע"ש. ובשו"ת לבושי מרדכי (חאו"ח סי' קיא) הוכיח ג"כ מד' החתם סופר דלא כמהר"י אסאד. וע"ע בספר טהרת המים (מע' פ אות כב), ובשו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש (ח"א סי' עד, וח"ב דף עו ע"ד). ודו"ק.


דילוג לתוכן