fbpx

נושא: הלכה

מזוזה בחדר כביסה קטן

חדר כביסה קטן, שאין בו ד' אמות אורך, על ד' אמות רוחב, אך יש בסכום הכולל של גודלו – כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות, האם מתחייב במזוזה?

כל שיש בו כדי לרבע ד' על ד' אמות מתחייב במזוזה. [ולהעיר שלמנהג חב"ד שקובעים את קביעת המזוזה לפי 'היכר ציר'. אם ההיכר ציר הוא כלפי החדר אליו נכנסים מהחדר כביסה (שבפשטות הוא גדול – ויש בו ד' על ד' אמות), הרי הוא המקום העיקרי לגבי הקביעה, ואזי הדלת של החדר כביסה מתחייב – מחמת שזהו כביכול כניסה לחדר הגדול. והפטור באין ד' על ד' אמות יהיה רק במקרה שההיכר ציר הוא לכיוון פנים החדר כביסה – שאין בו כדי לרבע ד' על ד' אמות. ואפשר שלחלק מהפוסקים יהיה כן הדין (שהפתח יתחייב במזוזה) – גם שלא לפי מנהג חב"ד האמור. (כמבואר ב'פתחי תשובה')].

מקורות

שולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו סעיף יג: בית שאין בה ד' אמות על ד' אמות, פטור. ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה, אף על פי שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות, חייב (רמב"ם שם ד"ב).

פתחי תשובה יורה דעה סימן רפו ס"ק יא: ד' אמות בס' חמודי דניאל כ"י נראה דוקא בית דירה צריך דוקא שיהא ד"א על ד"א אבל בית שער ומרפסת וגינה אפי' לית בהו ד' על ד' חייבין ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה ע"כ:

ש"ך יורה דעה סימן רפו ס"ק כג: ואם יש בו כדי לרבע כו'. ודעת הרא"ש שאינו חייב במזוזה אא"כ הוא מרובע ד' על ד' אמות ולפי שכתב בב"י דנקטינן כהרמב"ם דהא לא פליג עליה אלא הרא"ש לא הביא כאן אלא דברי הרמב"ם אבל באמת גם דעת רבינו ירוחם בסוף ספר אדם כהרא"ש וכתב שכן תפסו עיקר ע"כ נראה דיש לקבעה בלא ברכה או שיברך מתחלה גם על אחרת ויהא דעתו גם על זו:

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רפ: מכתבו הנעים הגיעני ודשאילנא קדמיכון במאי דפסק בש"ע י"ד סי' רפ"ו סע"יג כהרמב"ם דבית שיש בו לרבע ד' על ד' אף על פי שאינו רבוע חייב במזוזה ודלא כהרא"ש דס"ל דסתם דע"ד פירושו מרובע והביא מעלתו ראי' להרמב"ם ממתני' ז' פ"ג דאהלות דתנן טפח על טפח ברום טפח מרובע וכתב הרע"ב דאי לאו דהוי קתני מרובע ה"א אפי' ארכו ב' טפחים ורחבו חצי טפח הרי קמן דסתם דע"ד אינו מרובע אלו דבריו דברי פי חכם חן אבל יש להשיב להרא"ש ס"ל דאה"נ משום טפח על טפח לא הוי צריך למתני מרובע רק משום רום טפח דה"א אם הוא ב"ט על ב"ט יהי' סגי ברום כ"ש ובאמת ז"א דה"ל טומא' רצוצ' מש"ה קתני שיהי' גם הרום ברבו'.

ועוד אני אומר שגם הרב"י שכ' דכל שיש בו דע"ד יש לפרשו ע"י צירף מודה הוא דסתם דע"ד פירושו מרובע ומתני' דאהלות יתפרש כנ"ל ולא כ' הרב"י כן אלא היכי דקתני יש בו אז יש לפרש בו בתשברתו אם לא היכי דמוכח אבל סתם טפח ע"ט או דע"ד לא יחלוק אדם בו שפי' מרובע.

ובאמת סברת הרמב"ם תמוה קצת אם לענין מקום דע"ד לענין שבת ס"ל דלא הוי מקום חשוב להניח חפציו אם לא יהי' מרובע ואם יהי' כחוט השערה פחות מזה ואפילו יהי' ארכו כמה יהי' מקום פטור כמ"ש הוא ז"ל פ"ד משבת הל' ז' מקום חשוב לא הוה דירת אנשים הוה אתמה' אם לא נאמר דשאני מזוזה דבקל מתחייב במזוזה מטעם שכ' סמ"ע סי' תכ"ז סעי' ב' דחייבתה תורה להיות מצות ה' נגד עיניו בביאתו וביציאתו ע"כ אפי' היכי דלא מחייב במעקה מ"מ במזוזה חייב וסברא זו צריכי' נמי לומר ולחלק בין סוכה למזוזה דבסוכה פסק רמב"ם ז' טפחים עז"ט =על ז' טפחים= מרובע דוקא וכתב הטעם מדר' יוחנן דכבשן נשמע דלרבי יודא דבעי מרובע ומר' יהודה נשמע לרבנן זע"ז =ז' על ז'= טפחים שיהי' מרובע ועיין בט"ז סימן תרל"ד ומעלתו העמיק בזה עיונו מכל מקום תקשי הא מאי שנא דירת קבע דסוכה למאן דאית לי' ומ"ש דירת מזוזה דסגי בלא ריבוע אע"כ דירת מזוזה חמיר טפי מטעם הנ"ל ובסוכה ג' ע"ב דהוה בעי לאוקמא ברייתא דמזוזה כרבי הומ"ל ולטעמיך מה ענין רבי לכאן הא בסוכה בעי מרובע ובמזוזה לא בעי מרובע ובכמה דוכתי הומ"ל ולטעמיך ועוד יש לדחות ובזה נדחו דברי מעלתו אע"פי שהם שכליים וחדי הקדוש ברוך הוא בפלפולא אבל האמת יורה דרכו כמ"ש.

ואמרתי להעתיק לו גרגר א' מחידושי על סדר המצות וז"ל בפ' תצא במצות מעקה פסק רמב"ם רפי"א משמירת נפש דבית התבן ובקר ועצים פטורים ממעקה ודלא כספרי וכ' כ"מ דס"ל דהואיל והני לא מקרי בית לענין מזוזה ה"ה לענין מעקה והספרי אתי' כאידך מ"ד בפ"ק דיומא דחייב גם במזוזה והקש' סמ"ע סי' תכ"ז א"כ הרב"י דפסק בש"ע י"ד לחייב במזוזה איך פסק בש"ע ח"מ לפטור ממעקה נגד הספרי ומ"ש בזה במעין חכמה אין לו שחר דהרואה יראה בחולין קל"ו ע"א דלא פליג ר' אלעי אלא בבכור ומתנות ותרומ' ולא במעקה ואינך גם מ"ש שם מבתי כנסיו' אין לו שחר.

והנלע"ד דלכאורה י"ל בפשיטות עפ"י הש"ס סנהדרין כ"א ע"ב לא ירבה לו נשים מסקנת הש"ס שם דר' יהודה דלא דריש בעלמא טעמא דקרא מודה הכא הואיל ומפרש טעמי' בהדי' לא יקח משום לא יסור הא נשים שאין מסירות ירבה ור"ש ס"ל מכדי בעלמא נמי דרשי' טעמא דקרא א"כ לא יסורו ל"ל אע"כ לא ירבה אפי' אינן מסירות ולא יסור לאסור אפילו אחת ומסירה יע"ש וא"כ ה"נ דמפרש טעמא פן יפול הנופל לר"ש דדריש טעמי' דקרא מיותר הוא להורות ועשית מעקה אפי' לבית עצים דלא שכיחי דעייל לגגי' ולא שייך כ"כ יפול הנופל ועוד כי יפול הנופל אפי' היכא דליכא בית דאפילו סולם רע וכלב /רעוע וכלב רע/ ילפי' מהאי קרא וסתם ספרי ר"ש משו"ה אוסר בספרי אפי' בית עצים וכה"ג אמנם אנן קיי"ל כר' יהודה והשתא דמפרש טעמא כי יפול הנופל א"כ הני בתים אף על גב דלענין מזוזה אקרי בית מ"מ לגבי מעקה כיון דלא שייך כ"כ נפילת הנופל דלא שכיחי דעיילי' להתם פטורים ממעקה ומיושב פסק הש"ע והא דלא תי' הכ"מ כן להרמב"ם היינו טעמי' משום דהרמב"ם פסק גבי לא ירבה לו נשים כר"ש וכבר נתחבטו בו קמאי דקמאי ועיין בלח"מ פ"ג ממלוה ולוה גבי בגד אלמנה משו"ה תי' הכ"מ בדעת הרמב"ם דס"ל מזוזה ומעקה תלי' זה בזה אבל לדידן לא צריכנא לכ"ז כדכתיבנא.

ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' ק"י שאל מהב"י מי ששכר גגו של חבירו לשטוח שם פירותיו מי חייב במעקה והשיב דפטור לגמרי כיון דקיי"ל המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות מעקה הרי הפקיעו חכמים החיוב מהמשכיר והשוכר הזה הרי אין לו בית דירה כי אם גג ומי שאין לו בית דירה פטור ממעקה ונהי שאם הי' משכיר לו ביתו עם גגו הי' השוכר חייב אבל השתא שאין לו אלא גג בעלמא שניהם פטורים עפ"י הפקעת חכמים כנ"ל לפרש דבריו הנאמרים בקיצור ומעין חכמה לא עמד עליהם ע"ש אלו דברי בחידושי שם ולפי דברי אלו אין אנו צריכי' לסברת הסמ"ע להחמיר בחיוב מזוזה טפי שיהי' ה' נגד עיניו מ"מ הסברא בעצמה נכונה ומ"ש לעיל נ"ל נכון.

רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ו הלכה ב: בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה, ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה אף על פי שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה.