fbpx

הוכחה שכלית למציאות הבורא

תאריך העלאה: 07.08.2020 – 09:01

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מה ניתן להסביר למי שלא מאמין עדיין בקב"ה בצורה שכלית ומובנת לכך שיש בורא לעולם?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
בשאלה זו דנו גדולי הדורות פעמים רבות, והסבירוה בהסברים שונים, ונלקטו הביאורים בכמה וכמה ספרים המבארים עניינים אלו בשכל האדם, ולהלן אלקט כמה ביאורים כפי שהם נמצאים במכתבו של הרבי, שאגרת זו נכתבה במיוחד לקבוצת סטודנטים שביקשו הוכחה בלי שום פקפוק למציאות הבורא.

אבל לפני כל זה, צריכים להקדים ולהבהיר, שאמונתו של היהודי היא לא מתבססת על השכל שלו, ואין זה עיקר העניין כלל וכלל, אלא יש לו אמונה טבעית ועצמית בנפש כל ישראל, שאמונה זו טבועה בו בעצם מציאותו.

וכמו שמבואר באריכות בתניא פרק יח, "הנה החכמה היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה מהבינה שהוא הבנת השכל והשגתו.. ולכן מתלבש בה אור א"ס ב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שהאמונה היא למעלה מן הדעת וההשג' כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הכל כפתיים אצלו ית' כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן אפי' קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'.." וזהו היסוד לכל.

וזכינו, שהתורה והאמונה נתלבשה גם בשכל, וניתו לנו להבין זעיר פה וזעיר שם גם בשכלנו הדל, אבל אין זה מיוסד על זה אלא רק על האמונה הפשוטה שבלב כל ישראל.

באגרת מיוחדת של הרבי מתאריך כ"ה אייר תשי"א, למר יצחק דמיאל, שהפנה אל הרבי שאלה של חבורת צעירים וצעירות בנוגע לשאלה באמיתת מציאות האלקים בברירות, וכבר בפתחו של מכתב מבהיר הרבי שעל שאלה זו אי אפשר לענות במכתב באופן ממצה אלא הוא יבאר נקודות עיקריות בעניין זה.

וזה לשון השאלה:

"האם יש דרך שאנו, כספקנים, נוכל להיווכח באמתת מציאותו של אלקים – ובברירות, בלי שום פיקפוקים ואפשרות של פקפוקים?"

ובמענה על זה ענה הרבי במכתב ארוך ומפורט, ולאחרי הקדמה כותב כך:

"כל המתבונן בפעולותיו בשבתו בביתו או בלכתו בדרך או בשכבו ובקומו יודה ולא יבוש שאין אדם דורש מעצמו שיבחון בעצמו יסוד של כל פעולה שפועל או של הנהגה שנוהג, אלא מקבל הוא עדות אחרים שבחנו את הענין. ורק במקום שיש חשד שאולי העדות מזויפת או שהעד הי' מושפע על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות או שלא הי' שפוי בדעתו ותפס הענינים במראה עקום, וכדומה, שאז דורשים עוד עדים. וככל שירבה מספר העדים, וככל שיהיו שונים במעמדם ומצבם והחוגים שמשתייכים אליהם, אשר כל זה מרחיק את האפשרות של טעות או קנוני' וכו', כן תחזק ההוכחה בתור הוכחה מדעית ומוחלטה. ועל יסוד זה היחיד והכלל עושים כמה ענינים ומעשים, תמידים כסדרם, מתוך בטחה גמורה שהדבר אמת ויציב.

וכן בנידון דידן.

ענין מתן תורה על הר סיני נתאמת דור אחר דור בתור עובדה שנתרחשה במעמד ששים רבוא הגברים לבד מטף ואם לכלול הנשים וכן האנשים למעלה מן ששים כו' הרי היו שם מליונים אחדים מיוצאי מצרים שעיניהם ראו ולא זר. והרי אין זו עדות מצומצמת לנביא אחד או חולם חלום או חבורה מצומצמת. ועדות זו נמסרה מאבות לבנים דור אחר דור, והכל מודים שלא הי' הפסק במסורה זו מאז ועד עתה ומעולם לא נגרע מספר העדים מששים רבוא ויותר אנשים שאין דיעותיהם דומות זו לזו וכו', וגם אחרי שנפוצו בארבע פינות העולם הנה כל הנוסחאות שהגיעו אלינו מעובדה ומאורע היסתורי הנ"ל מתאימים בכל הפרטים. והיש לך עדות נאמנת ומדוייקת יותר מזו?"

הוכחה זו מובאת גם במקומות נוספים, וכפי שרואה כל אחד שבכך שהתורה נשמרה במסורה, ולא נפסקה מאז ועד עתה, וגם לאחרי כל קושי הגלות, כל העדויות הם אותו הדבר, הרי ברור הדבר שכן הוא באמיתיות.

ובהמשך ממשיך:

"אופן שני של הוכחה והוא ג"כ על יסוד ההנחה הנ"ל שכשרואים פעולות ותופעות והמסקנות מהם, זה קובע את הנוהג, ואפילו במקום שיש חשש להיזק והפסד וכו'.

והוא – כשרואים דבר מסודר כולל כמה חלקים מסודרים ומתאימים בהתאמה וקואורדינצי' מדוייקת של חלקים שאין להם שליטה אחד על השני, הרי מסיקים מזה בבטחה גמורה שיש כוח מחוץ להם שהוא המקשר והמאחד את כל החלקים. ועצם העובדה שהוא המאחד ומקשר את החלקים מוכיח שהוא גדול וחזק מהם ושולט עליהם.

והדוגמא לזה, כשנכנסים לבית חרושת שכולו פועל באופן אוטומאטי, ואין רואים שום אדם שם, לא יעלה על הדעת, ובלי שום פיקפוקים, שאין אי-שם מכונאי גדול המקיף בדעתו כל המכונות וחלקי המכונות ושליט עליהם המרכיב ומאחד אותם ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין מרכז כל הפעולות וכו'. ואדרבה, כככל שיעדר יד אדם בבית החרושת הנ"ל וככל שיפעול באופן אוטומאטי יותר – הרי זה מעיד על הפלאת המכונאי ביתר שאת וביתר עז.

ואם כך הדבר בהנוגע לבית חרושת, שהמדובר שם על דבר מאות או אלפים או אפילו רבבות חלקים, על אחת כמה וכמה המתבונן בעולמנו, בגולם עץ או אבן, או צומח וחי, ואין צריך לאמר מבנה גוף האדם, וכלשון הכתוב מבשרי אחזה, ובפרט על פי ביאור המדע שבימינו שכל דבר מורכב מביליונים אטומים, וכל אטום יש בו כמה וכמה חלקים זעירים יותר, שלכאורה הי' צריך לשלוט בהם עירבובי' ואי-סדר מאין כמותו, ואף על פי כן רואים שיש סדר נפלא והתאמה מפליאה בין החלקים הקטנים והגדולים והכי גדולים, והתאמה בין חלקי העולם הקטן (מיקרוקוסמוס) עם חלקי העולם הגדול (מאקרוקוסמוס) וכו' וכו' – הרי ברור בלי כל צל ספק שיש שם "מכונאי" אחראי בעד כל זה.

מובן שלא נעלם ממני הנוסח הידוע שכל זה מתנהל על פי "חוקי הטבע". אבל חושבני למותר להדגיש שזהו ביטוי שאין בו כל תוכן של ביאור, אלא תיאור נוח של מצב השורר, היינו שעניני הטבע מתנהלים על פי סדרים מסוימים. אבל לאמר ש"חוק הטבע" זהו מציאות בלתי תלוי' בפני עצמה, ושמציאות זו שולטת על כל הבריאה וישנם אלפי מציאויות כאלה – מתאים למספר חוקי הטבע, הרי זה אבסורד הכי גדול. ואין אף אחד מאנשי המדע העוסק בשטח זה שיאמר זה. ואין הנוסח הנ"ל אלא, כאמור, בטוי נוחי וקצר לתאר מצב, בכדי שלא יהי' הכרח להכפיל על כל צעד ושעל תיאור ארוך של מצבים הכי פשוטים כביכול. אבל פשיטא שאינו מבאר ולא כלום."

ובסיום המכתב כותב הרבי:

"שכשמביאים ראי' "פשוטה" – קשה לקבלה דוקא מצד הפשטות שלה. אבל תקותי שאין הדבר כן בנוגע להשואלים. שהרי היסוס האמור לא בשכל יסודו, וגם אינו משפיע על ההנהגה – במעשה בפועל, וכנראה במוחש. ואחד מיסודות אמונתנו בבורא עולם ומנהיגו ובמעמד הר סיני וקבלת התורה ומצוותי' – שמעשה הוא העיקר".

מקורות

דילוג לתוכן