שלום וברכה, אני עושה עבודה פנימית עם השיעורים של 'חשוב טוב'. רציתי לשאול לגבי השלב הראשון של איגרת יא בתניא – כשעולים למקום שכולו טוב ומרגישים שהכל כעת טוב באמת, האם הכוונה לדמיין מקום שבו יש רק חסד, לפני הצימצום והדין, או לדמיין מקום שבו יש רק חסד אחרי שתהיה גאולה פרטית? להפליג בדמיון לעבר קדום או עתיד ורוד?
ישנם שני שלבים בהתבוננות:
השלב הראשון הוא שהכל טוב מצד למעלה, כמו לפני הצמצום שהכל אור אלוקי ואין שום העלם.
השלב השני הוא להתבונן שה' רוצה שהטוב יהיה טוב גלוי, גם בגאולה פרטית.
לזה רומז אדמו"ר הזקן בסוף האיגרת כאשר כותב "ובאמונה זו הכל יהיה טוב גם בגילוי".
הרחבה נוספת בענין, אפשר לקרוא במאמר באתר שלנו 'חשוב טוב יהיה טוב'.
בהצלחה!
תלמוד ירושלמי קידושין ז א.
תניא פרק ג.
עירובין ס"ה ע"א.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.