fbpx

נושא: חגים

מה היה הנס של חנוכה

תאריך העלאה: 13.09.2020 – 14:04

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מה הנס העיקרי של חנוכה – הנס של פך השמן או הנס של המלחמה? שמעתי בזה צדדים לכאן ולכאן, יש מפרשים שנוקטים ככה ויש מפרשים אחרת, ושאלתי היא כיצד אפשר לומר שהנס הוא פך השמן, בעוד שהיה סכנת כלייה על עם ישראל, ואנשים עמדו במסירות נפש על חייהם, וזה יכל להיגמר בצורה מאוד אסונית, ואיך אפשר לומר שהנס העיקרי זה שמצאו שמן בבית המקדש, בעוד שיכלו גם להשתמש בשמן טמא מצד הדין?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
כדי להבין את הדברים לעומקם, אסקור את הסוגיא ממקורה והתחלתה, ואביא בקיצור את המבואר בזה בשיחותיו של הרבי.
איתא בגמ' : מאי חנוכה? שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה.
מדברי הגמ' יוצא (לכאורה) שקבעו את ימי החנוכה על נס פך השמן ולא על נס נצחון המלחמה, אף שלכאורה הוא העיקר; ושאלה זו היא שאלה שנמצאת בכמה וכמה ממפרשי התורה, שאכן התקשו להבין, כיצד אפשר לומר שהנס העיקרי הוא נס פך השמן, בעוד שהנס של נצחון המלחמה מבטא משהו משמעותי יותר, לכאורה.
והביאור בזה מתחלק לב' דרכי ביאור כללים.
ביאור ע"פ דרך הנגלה שבתורה, וביאור ע"פ הדרך של פנימיות התורה.
ביאור בדרך הנגלה:
בדברי הרמב"ם מצינו שישנם ב' ענינים בחנוכה:
א. ימי שמחה – שנקבעו על הנצחון הגשמי במלחמה. ושמחה דוקא, כי שמחה שייכת דוקא בדברים גשמיים וזהו גם לולי הטעם דנס פך השמן. ומה שהתקינו שמונה ימי שמחה דווקא, מכיון שהתקינו הלל גם על נצחון המלחמה (כנאמר ב"ועל הניסים) וצ"ל שמונה ימי הלל (משום הנס דפך השמן) התקינו ששמונה ימים אלו – מכיון ש"תחלתן (הוא) כ"ה בכסלו" יום ש"גברו ישראל על אויביהם ואבדום" – יהיו גם ימי שמחה.
[מקורו של הרמב"ם: נוסח על הניסים וממדרז"ל. ואולי הי' לפניו גם מדרש חנוכה – שאז מובן בפשטות מה שכותב כאן כמה פרטים: גזרו גזירות וכו' וכו']
ב. ימי הלל – שנקבעו מפני הנס הרוחני שהי' בפך השמן, שהדליקו נרות המערכה שמונה ימים. והלל דוקא, שהוא ענין השייך לעבודה שבלב, לישועה רוחנית.
ומבאר, ששאלת הגמ' "מאי חנוכה" אינה על איזה נס קבעוה, אלא הטעם לקביעת ימים אלו להלל ולהודאה. וגם מבלעדי זה, היו קובעים יום הנצחון ליו"ט . [להרחבה בשיטות נוספות ראה בהערה ].
ולפי זה מובן, שאכן ברור שהיו קובעים את יום הנצחון ליו"ט גם לולי נס פך השמן, כי יום הנצחון כשלעצמו מבטא חלק נכבד וניכר מההצלה של היהודים.
הביאור השני הוא ביאור בדרך הפנימיות:
במאמרי החסידות על חנוכה מבואר כמה וכמה פעמים, שעיקר המלחמה היתה המלחמה הרוחנית "להשכיחם תורתך" – על כך שאצל ישראל מאיר אור אלקי שמעל לשכל האנושי ומעל להגבלות הבריאה. והמלחמות הגשמיות היו תוצאה של הגזירות על דת ישראל, שבאמת לא היה אכפת להם קיום התומ"צ מצד עצמו, אלא קיומם באופן של קבלת עול שלמעלה מהשכל ; אזי גם הנצחון התבטא בנס שלמעלה מן הטבע; בקשר לאור המנורה שהיא הכלי לגילוי אלקי שלמעלה מהבריאה .
ולכן קבעו החג על נס פך השמן, כי הוא מורה על הנר מצוה שהאיר באמצעות הנצחון הרוחני שהוא העיקר.
ואף שהנס הגשמי היה הכנה אל הנס הרוחני, הרי לאחר שהרוחני ארע, הנס הגשמי אינו תופס מקום כלל.
ומזכירים את נצחון המלחמה בנוסח ועל הניסים, באופן ששם לא מזכירים כלל את נס השמן, כי אז אין מקום להזכיר את נצחון המלחמה, במקום שמזכירים את נס פך השמן.
אלא שבאמת קביעות ימי החנוכה היא ג"כ על נס נצחון המלחמה, כמו שמביא בגמרא דמאי חנוכה, בהמשך למה שקבעו להלל והודאה, את נוסח ועל הניסים שהוא שבח על נצחון המלחמה. אך עיקר העניין הוא נס פך השמן, כי על זה הייתה המלחמה. וזה עיקר הנצחון.

מקורות

שבת כא, ב.


הל' חנוכה פ"ג ה"ג. הטעם לשיטתו, הוא מחמת הקושיא שבפנים, ולכן מפרש שדברי הגמ' אינם באים לבאר על איזה נס קבעוה, אלא לתת טעם על מה שקבועה ב"הלל והודאה", וכבפנים.


פי' זה בדברי הגמ' מוכרח הוא גם לשיטת המרדכי (הובא בד"מ או"ח סתר"ע), אלא שלדידו ב' הענינים שנקבעו הם א. להודות ולהלל, קבעו משום נס הנרות. ב. משתה ושמחה, קבעו משום חנוכת המזבח. (ואינו כמו הרמב"ם שפי' שהוא משום נצחון המלחמה)

שיטת הטור: לא קבעום אלא להלל ולהודות (כפשטות ל' הגמ' ותשובתה), ולא למשתה ושמחה. ולכן ריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות. טור או"ח סתר"ע. וכן פסק המחבר שם ס"ב. והטעם כי הרי"ף והרא"ש לא הביאו כלל דברי הרמב"ם, אלא פירשו דברי הגמ' כפשוטה. (חנוכה ח"י ס"א – ה) על זה שאצל ישראל מאיר אור שהוא נעלה ממגבלות הבריאה. וראה להלן סעיף נוסח ועל הניסים, בענין "להשכיחם תורתך". כי אור הוא כלי מתאים יותר אל השראת השכינה, שאור אין בו ממש, ומבין כל הדברים הגשמיים שבעולם הוא הכי רוחני.


דילוג לתוכן