Ask The Rabbi

נושא:

לשחק בהימורים

ב"ה.
האם ישנה בעיה הלכתית לשחק עם יהודי אחר בהימורים על כסף? תודה רבה.

בתשובה זו יש לחלק ולהבחין, האם המשחק נעשה עם יהודי או עם גוי. הבעייה בהימורים היא "אבק גזל" וכפי שיוסבר להלן בפרטיות.
ואם המשחק, משחק בהימורים עם יהודי, הוא עבר בזה משום איסור אבק גזל מדברי סופרים. אך אם המחשק משחק עם גוי, אין בזה איסור של אבק גזל, אך יש בזה משום איסור שעוסק בדברים בטלים, שהם אינם דברי חכמה וישובו של העולם.
כי מטרתו של יהודי בעולם היא לתקן את העולם, ו"לא לתוהו בראה אלא לשבת יצרה", ולעסוק בישובו של העולם.
והעוסק בהימורים, הרי במעשה זה הוא אינו מאלו שמישבים את העולם.
ולעומקה של הלכה, אדון להלן במקורות הדין, ובכמה פנים שאפשר לדון בנושא.
ראשית כל, יש להביא את הכתוב במפורש בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה (סימן שע סעיף א): יש דברים שאסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהם הרי זה גזלן מדבריהם [ופסול לעדות].
ובסעיף ב, שמתחיל לפרט את הדברים האסורים מביא את אחת מהדוגמאות של המשחק בקוביה: "המשחקים בקוביא כיצד, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות, ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך [מעות]. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך, וכל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור, וגזל מדבריהם הוא."
[וביארו המפרשים, מהו הטעם שאם הוא משחק עם חבירו בצורה כזו, יש בזה משום אבק גזל. ובסמ"ע ס"ק ג כתב הטעם: דאין טעמו משום דפסק כרמי בר חמא (סנהדרין כ"ד ע"ב) דאמר דיש בו אסמכתא, דאליביה הוה גזל גמור. אלא פסק ג"כ כרב ששת דאמר איסורו הוא משום דאינו יודע בישובו של עולם, רק שפירש דבריו: דכיון שאינו יודע בישובו של עולם מסתמא אין לו ממון אלא מה שמרויח בשחוק זה, ושחוק זה אסרו חז"ל משום גזל דאינו מוחל לו שכנגדו בעין יפה - אף על פי שאינו גזל גמור. וכל גזל דבריהן אינו פסול מחמתו אם לא שאוכל ממונו.. ומטעם זה אף שיש לו מלאכה - אלא שאינה מספקת לו לאכילתו ולשאר צרכיו וצריך לאכול ג"כ ממה שמרויח מהשחוק, ה"ז פסול. (עכ"ל).
וראה ג"כ משנה ברורה (סימן שכב ס"ק כב): וקוביא הוא אבק גזל מדבריהם, שאין דעתו להקנותו בקנין גמור, ולהכי אסור אף בחול.]
ומביא בשולחן ערוך דעה שניה בסוף סעיף ג' [עיין סמ"ע שם]: וחלקו עליו לומר שאינו פסול [לעדות] אלא אם כן אין לו אומנות אחרת. הגה: אבל אם יש לו אומנות אחרת, אפילו משחק עם ישראל אינו פסול. וכבר פשט המנהג כסברה האחרונה לשחוק בקוביא, ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא.
[ולכאורה פשטות כוונת הרמ"א היא, דאם יש לו אומנות אחרת - המנהג הוא לשחק בקוביא לכתחילה. אמנם בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב סי' ל) נקט בדברי הרמ"א, שלא דיבר רק לענין פסולי עדות, - דנהגו להכשיר לעדות מי שמשחק בקוביא ויש לו אומנות אחרת (וכפי שסיים הרמ"א "ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא"). אמנם לכתחילה לשחק בקוביא קיי"ל דאסור - ואף שיש לו אומנות אחרת (עיין שם)].
[ובסמ"ע שם כתב טעמם: משום שכיון שאינו יודע בישובו של עולם לידע כמה קשה הרווחת המעות על בני אדם, ניקל בעיניו להעיד שקר, ומה"ט אף שיש לו ממון אחר ואינו אוכל מזה, מ"מ הוא פסול. ולכן אם יש לו מלאכה אחרת - אפילו כל דהוא שאינה מספקת, מ"מ הואיל ויודע על ידה כמה קשה הרווחת הממון, - אינו מעיד שקר - ואינו פסול לשום דבר].
ובסעיף ג: יש מי שאומר שהמשחק בקוביא עם העובד כוכבים אין בו משום גזל, אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים, שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ויישובו של עולם.
ומכל זה משמע בפשטות, כמבואר לעיל, שהמשחק עם יהודי בהימורים, יש בזה משום אבק גזל מדבריהם, מצד כמה וכמה פנים, כמבואר. ואילו המשחק עם גוי, אין בזה משום איסור גזל, אך יש בזה משום האיסור לעסוק בדברים בטלים.


מקורות