אומרים תמיד שה' איתנו בכל מקום אבל שהוא מסתתר, למה בכלל ה' מסתתר?
תשובה
השאלה מאוד טובה, אנו בהחלט "לא מרוצים" שה' מסתתר, רוצים ודורשים את הגאולה, גאולה מלשון גילוי, בה יגלה כבוד ה' ללא הסתר כלל.
ביחד עם זה, מאחורי הסתתרות ה' ישנה כוונה מאוד עמוקה, והיא שהקב"ה רוצה שעבודת ה' תהא בבחירתנו, ולצורך הבחירה חופשית, ה' מסתתר. אם הכל היה גלוי, לא היה אפשר אחרת מאשר לקיים את רצון ה', וממילא עבודת ה' היתה לא מצידנו, אלא כי לא היה שום מציאות של משהו אחר כלל.
כאשר הקב"ה מסתתר, ישנו דמיון שאפשר לעשות דברים אחרים מאשר רצון ה', ואז כאשר יהודי בוחר לעשות את רצון ה', יש לזה ערך וחשיבות מאוד גדולה, כיון שזה נעשה מצידו.
ובעומק יותר, רק על ידי זה נשלמת הכוונה האלוקית ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", ולצרך מציאות של העולם התחתון, יש צורך בהסתר כבוד ה', באופן זמני, עד הגאולה השלימה תיכף ומיד.
מקורות
שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן שלח סעיף ו): אין שוחקין באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בהם על גבי קרקע, גזרה שמא יבאו להשוות גומות שבקרקע במתכוין להכין דרך לגלגל האגוז או התפוח, אבל מותר לשחוק על גבי השלחן או על גבי מחצלת, אבל לא על גבי קרקע אפילו המרוצף כמ"ש בסי' של"ז גבי סיכת קרקע.
ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים אפילו שוחקין באגוזים על גבי קרקע, לפי שבודאי לא ישמעו, ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.
ובקצות השולחן (סימן קמו, סא) הביא בשם הברכי יוסף: "שאורחא דמילתא נקט קטנים, אך הוא הדין לגדולים שאינם שומעים… וכן מבואר בשו"ע אדמו"ר סימן תר"ח סעיף ד".
עוד הביא שם (בסוף ס"ק ס'): "והנה גבי כיבוד הבית כתב רבינו לעיל, דאם כל בתי העיר מרוצפין, מותר לכבדם, דלא גזרינן אטו אינו מרוצף מעיר לעיר, אבל לשחוק באגוזים אין להתיר, דדווקא כיבוד שאין הדרך לכבד בשבת את החצר והמבוי רק את הבית, וכיון שכל בתי העיר מרוצפין, מותר. אבל משחק האגוזים עושים גם בחצר ובמבוי, והן אינם מרוצפים ואסור גם בבתים המרוצפים… (עיי"ש).
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב