להתרכז בחינוך? - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

להתרכז בחינוך?

  • שאלה

שלום,
ביחס לשאלה בחינוך ילדים, בתשובה נכתב בסוף שצריך להתרכז באיך מתחברים לילד ולא בחינוך.
האם כי זה כבר לא גיל חינוך כי מדובר בגיל ההתבגרות ? או שגם בגיל חינוך זה העניין ?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה
שלום וברכה
העיקרון הזה נכון בכל גיל.
נסביר בקצרה: החינוך הוא תפקיד חשוב המוטל עלינו כהורים, לגדל את הילד ולתת לו את כל צורכו בגשמיות וברוחניות, לגדלו למידות טובות ולהליכה בדרך הנכונה.
אבל יש לזכור, שהתפקיד הזה מגיע בגלל שאנו הורים. יש לחשוף לכל לראש ולגלות את מהותנו כהורים. הורים זה אהבה וקשר לא מותנה לילד. קשר שלא מגיע רק בעקבות התפקיד לחנך, אלא להיפך התפקיד לחנך מגיע בגלל ההורות.
פעמים רבות, ההורים שוכחים את מהותם כהורים, והרצון לחנך נעשה כל כך עוצמתי, שהוא עלול להיות תחליף מהות הקשר עם הילדים, ההורים מרגישים שאם הם גדלים ומתחנכים כמו שאני רוצה, אני מרגיש את ההורות שלי ואם לא – אז לא.
לכל, בכל הגילאים, יש לזכור את סדר הקדימות הפנימי, קדם כל אנו הורים, היינו הקשר עם הילד הוא קשר של אהבה עצמית לא מותנת, ואחר כך אנו גם מחנכים.
בגיל צעיר, החלק של החינוך בא לידי ביטוי בצורה יותר בולטת מטבע הדברים, שהרי הילד קטן וזקוק להדרכה נכונה בכל צעד ושעל, אך גם אז חשוב לפתח ולזכור את מקום ההורות העצמי. ובהיותו מתבגר, המקום המחנך הוא כבר פחות עבולט, כי הוא כבר גדל ומגבש אישיות ותכונות משלו, והחינוך הוא יותר בדמות של דוגמא אישית וכדומה (ויש להאריך בזה ואכ"מ) אבל המקום ההורי לא מתבטל גם אז, ויש לחזקו ולהעצימו.

מקורות

דילוג לתוכן