Ask The Rabbi

נושא: זוגיות

"לדבר על האהבה" בקשר הזוגי

שמעתי שיעור באתר שמסביר עד כמה צריכים "לדבר על האהבה" בקשר הזוגי, גם אם זה לא בדיוק מה שאנחנו מרגישים וחושבים.. אני חשבתי על זה הרבה וניסתי להבין – מה התועלת אם אני מדברת משהו שאני לא מרגישה אותו – למה לשקר?

להבנת העניין, נקדים בתחילה ובקצרה את החשיבות של האהבה בקשר הזוגי, ומתוך זה נוכל להגיע להבחנה, מדוע צריכים לדבר בזה גם אם לא בדיוק מרגישים כך.
אהבה בקשר הזוגי היא מאבני היסוד של הזוגיות. אהבה פירושה ההרגשה של הנעימות והתענוג שיש לנו מהקשר.
בקיום הרגש הזה בלב לא די. יש לבטא אותו בדיבור, ובכך לגלותו ולהעצימו.
השיחות בין בני הזוג אינן יכולות להצטמצם לשיחות בענייני ניהול הבית, התוכניות לעתיד והציפיות של כל אחד מבן זוגו. חשוב לקיים שיחות ודיבורים של אהבה. אמירות אלו מגלות את האהבה והעונג של כל אחד מזולתו, ויש להן חלק חשוב בבניית התקשורת והחיבור הנכון שבין בני הזוג.
משפטים כגון "אני אוהב אותך", "אני מאושר בקרבתך", "את/ה כל חיי" ודומיהם הם משפטים שצריכים להיות שגורים בפי בני הזוג במערכת זוגית בריאה ותקינה.
בדיחה ידועה מספרת על אישה שהתלוננה באוזני בעלה: "אתה אף פעם לא אומר לי שאתה אוהב אותי". הבעל הגיב בתמיהה: "אני לא מבין מה את רוצה: כשהתחתנו אמרתי לך שאני אוהב אותך, ואם יהיה בזה שינוי אודיע לך...".
למרבה הצער, אנשים רבים חושבים ב'ראש' כזה. נראה להם שאמירת מילים המבטאות רגש ואהבה מיותרת ואולי ילדותית. לפעמים, מסיבות שונות, האדם מרגיש חסימה לבטא אמירות כאלה, ולעיתים האדם חושב שהן נצרכות בתחילת הקשר, אבל אחר כך הדברים מובנים מאליהם, ואין צורך לחזור עליהם.
למה באמת לא די בעובדה שהאהבה קיימת בלב? לשם מה צריך לבטא אותה בדיבור שוב ושוב?
התשובה לכך היא שהרגש הוא מהות מופשטת. כשם שלהבת אש בלי פתילה ושמן תיעלם במהרה, כך הרגש שבלב צריך 'כלים' כדי לפעול בתוך המציאות. המילים והאותיות הן הכלים המאפשרים לרגש הקיים בתוך הלב להתעצם, להיחשף, להתבטא ולהשפיע על החיים היום-יומיים. האווירה וההווי הגלוי של המציאות מתהווים מדיבורים. הקב"ה ברא את עולמו בדיבור, וגם אנו בונים את עולמנו הזוגי בדיבור.
כאשר הבעל והאישה אומרים זה לזה כמה הם מאושרים בחיים המשותפים, כמה הם מתגעגעים לשיחה ביניהם ולמפגש; כאשר הם מדברים ביניהם זה על השלמות של זה, הם מגלים במציאות חייהם את תחושת העונג והטוב שבקשר, שהיא היסוד הפנימי לחיבור וקרבה.
לאמירות האלה יש ערך רב, גם אם הן מתחילות להיאמר רק על ידי אחד מבני הזוג. בן הזוג השומע אמירות כאלה, מרגיש שנוכחותו גורמת טוב לבן זוגו, וזה מעורר גם בו רגשות דומים, "כמים הפנים לפנים".

כאשר האהבה קיימת בלב, האותיות והמילים מגלות אותה. אך האם יש ערך לדיבורים של אהבה כאשר אחד מבני הזוג לא חש אותה בליבו?
התשובה לשאלה היא שלדיבור יש כוח לא רק לבטא מחשבות ורגש קיימים אלא גם לעזור לרגש שלא גלוי עדיין – להיחשף ולהתגלות. "אחרי הפעולות (והדיבורים) – נמשכים הלבבות".
גם אדם שבטבעו מופנם יותר ומתקשה לבטא רגשות אפילו בינו לבין עצמו, או שמסיבות אחרות הוא לא מרגיש רגשות של אהבה כרגע, אם הוא יתגבר על הקושי ויתחיל לדבר מילים של אהבה, ייתכן שבהתחלה מעשהו ייראה לו כפעולה טכנית שאינה מבטאת את מה שבתוך הלב, אבל אט-אט הלב ייפתח, והוא יחוש רגשות אלו גם בתודעה הגלויה. זו הדרך לחשוף את האהבה המכוסה והנסתרת שוודאי נמצאת תמיד, גם בזמנים שהיא לא מורגשת.
כאשר קיבלנו על עצמנו את האתגר לדבר מילים של אהבה, צריך לשים לב לעניין חשוב: אי אפשר לומר אותן בקרירות ובאדישות. דברי אהבה שייאמרו בטון קר ושקט לא יגיעו אל לב מי שאנו אומרים אותן לו. "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" - כדי שדיבורי האהבה ייכנסו ללב, הם צריכים לצאת מן הלב בצליל חם, מתלהב ומתרגש. באופן כזה, בד בבד עם האמירה, הרגשות יתגברו.
פעמים רבות, במקרים שבהם מתעוררות בעיות בזוגיות, מגלים שמילים של אהבה וחסד לא נאמרות כלל או שנאמרו רק בעבר. במקומן מוצאים מילים של הפך האהבה, כגון "כמה רע לי איתך", "כמה אתה מצער אותי".
מילים אלו מבטאות מצב לא תקין בזוגיות. כשם שמילים טובות יוצרות חיבור וקשר, כך כשמתרגלים להגיד מילים שליליות ללא הבחנה, גורמים לניתוק ולהעצמת הקושי בקשר הזוגי.
כשבני הזוג מקפידים - גם במצבים של קושי בקשר - להימנע מלהשמיע מילים של ריחוק וניתוק, אהבתם לא תיפגע מדיבורים שאינם נכונים, ויהיה להם קל יותר להתגבר על הקושי.
לסיכום הדברים, על כל אחד מבני הזוג מוטלת האחריות להתרגל לדבר ולהוציא מהפה מילים מאירות של אהבה, עידוד, שבח ונתינה רבות ככל האפשר. מילים כאלה גורמות טוב לבן זוג ומאפשרות את העצמת הקשר.
כדאי שנשאל את עצמנו: כמה מילים טובות שמבטאות אהבה והערכה אמרנו לאחרונה לבן הזוג? נשתדל להרבות עד כמה שאפשר במשפטים כאלה, ובזה נעצים ונחזק את הקשר הזוגי.

מקורות