fbpx

נושא: הלכה

לגור בבית חדש שעדיין אין לו מזוזה

אדם עמד להיכנס לבית חדש (שקנה), והזמין מזוזות מסופר סת"ם לאותו התאריך, אמנם כאשר בא אותו התאריך כניסתו לבית, הודיע לו הסופר שמחמת עיכוב טכני המזוזות עדיין אינן מוכנות. השאלה האם מותר לו להיכנס לבית לבנתיים ולשהות שם עד שהמזוזות יהיו מוכנות ביום יומיים הקרובים?

כדי להבין כל זאת, צריכים אנו להקדים בתחילה, שורש החיוב של מצוות מזוזה על האדם, ועד כמה צריך האדם להשתדל בה. ולפי זה נוכל לראות גם כן מהו הדין במקרה שהאדם לא יכול מסיבה מסויימת לדור בדירתו עם מזוזה, האם מותר לו או שאסור לו.
וכהקדמה לכל זה, נקדים את המבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפה, בעניין החיוב ומצוות העשה בכתיבת המזוזה, ונראה גם כן את הגהת הרמ"א, לגבי מי שיש לו אפשרות לקנות אחד מהדברים – או תפילין או מזוזה – מה עליו לעשות.
וכך הוא מביא שם, שמצות עשה לכתוב פ' שמע (דברים ו, ד – ט) והיה אם שמוע (דברים יא, יג – כא) ולקבעם על מזוזת הפתח, וצריך ליזהר בה מאד; וכל הזהיר בה, יאריכו ימיו וימי בניו. ואם אינו זהיר בה, יתקצרו. ומגיה על זה הרמ"א, ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה, יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' ל"ח סי"ב), דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא.
ובעניין המקום שבו צריכים לשים את המזוזה, ממשיך השולחן ערוך ואומר – נתינתה בטפח החיצון. וגם על זה מגיה הרמ"א – י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה (מהרי"ל שם ומוכח בעבודת כוכבים דף י"א), ויאמר: ה' ישמר צאתי וכו' (במדרש). וכן כשיכנס אדם לבית, יניח ידו על המזוזה.
ולענין רמת החיוב של מצוה זו, האם כופים את האדם לקיימה או שלא כופים אותו, ומה יעשה האדם במקרה שאין לו אפשרות אחרת, מצינו דיון בפתחי תשובה, ששם כותב – מצות עשה לכתוב נראה שאין כופין על מ"ע זו דהוי מצות עשה שמתן שכרה בצדה דכתיב וכתבתם כו' למען ירבו ימיכם ועיין בנ"צ לעיל סימן רמ"ה ס"ד הארכתי בזה. ועיין פמ"ג לאו"ח סי' ל"א דאם נודע לו בשבת וי"ט שאין מזוזה בפתחו ויש לו בית אחר מחוייב הוא לצאת אבל אי לית ליה בית אחר שרי לדור בתוכו דומיא דציצית בסימן י"ג ע"ש ונראה דה"ה אפילו בחול אם אין מזוזה נמצא בעיר דינו כמו בשבת ורשאי לדור בתוכו אם אין לו בית אחר כמה שכתב המג"א בסימן י"ג סק"ח לענין ציצית וע' במג"א סי' י"ט סק"א ודו"ק.
והוסיפו הפוסקים והבהירו, את גדולתה של מצוות מזוזה, עד כמה היא שומרת את האדם באופן כזה שהוא היפך טבע העולם, כפי שכתב בטור שגדולה מזו שהבית נשמר על ידה, ופירשו את זה הראשונים בכמה אופנים, וכפי שנלקט בט"ז, שכותב בטור סיים כאן וגדולה מזו שהבית נשמר על ידה כו' ופירש בית יוסף דקרי לזה גדולה לפי שהוא נס נגלה ועוד לפי שהוא הפך טבע העולם שהקב"ה שומר מבחוץ כו'
ולי נראה, דתחילה אמר שבמזוזה יש יחוד שמו יתברך ובבואו ובצאתו יזכור יחודו יתברך ועל זה אמר וכל הזהיר בה דהיינו שתמיד זוכר יחודו יתברך בזה זוכה להאריכות ימי בניו ואחר כך אמר אפילו אם אין האדם עושה כלום אלא ישן על מטתו מכל מקום גדולה המצוה הזאת דאפי' בעידנא דלא עסיק בה מגינה עליו וזה הפך ממה דאיתא בסוטה מצוה לא מגינה עליה אלא בעידנא דעסיק בה וכאן תמיד מגינה על הבית בלי פועל האדם אז אלא שהוא ישן וכמו שסיים הטור כנ"ל נכון.
ובמהות חובה המזוזה, האם פרשה אחת מעכבת את הפרשה השניה, כמו למי שיש אפשרות לכתוב רק פרשה אחת, הנה מובא בזה בב"ח, מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע וכו', שמביא ממשנה בפרק הקומץ (דף כ"ח) שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו אפילו כתב אחד מעכב ופירש רש"י אפילו אות אחת מעכב דכתיב וכתבתם כתיבה תמה ושלימה.
ולפי כל הנ"ל מבואר בפשטות, ונראה שלהלכה, הקונה בית לדור בו חייב במזוזה מהתורה. ואין לו לדור בבית בלא מזוזה מאחר ומבטל מ"ע. ולכן אם יכול להשאיל מזוזה ולקובעה (לפחות בפתח הראשי), עד שיבואו המזוזות יעשה כן. או אם יכול להמשיך לדור עוד מספר ימים במקום שהשכיר עד עתה – עד שהמזוזות יהיו מוכנות. ואם אין באפשרותו תקנות אלו, ואין לו מקוםאחר לדור בו, אזי הוא בבחינת 'אנוס', ומותר לו להיכנס לביתו עד שיהיו המזוזות מוכנות, ומיד כאשר יהיו מכונות יקבעם.


מקורות