לבלבל את השטן - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: חגים

לבלבל את השטן

תאריך העלאה: 03.09.2021 – 12:36

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ראיתי באתרכם מאמר על כך שישנם מנהגים מסוימים שעושים אותם בחודש תשרי כדי לבלבל את השטן. אמנם יש שם כמה מקורות, אבל אני לא מבינה איך זה הולך בדיוק, מה זה אומר, איך אפשר לבלבל אותו? הייתי שמחה שתבארו את העניין יותר. תודה רבה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אכן, מצינו בספרות ההלכתית, כמה וכמה מנהגים שעושים בימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים, והסיבה שלהם היא אכן – לבלבל את השטן.


וכדי להבין את המשמעות שלהם, נפרט בתחילה חלק מהם, ולאחר מכן ננסה להסביר את הדברים כפי יכולתנו.


בכל חודש וחודש, חלק בלתי נפרד מהתפילה (ועד שאם לא הזכירו, חוזר לראש) הוא הזכרת ר"ח. ומובא על זה בשו"ע אדה"ז או"ח סתקצ"א ס"ו. [והוא מלבוש (סתפק"א ס"א. וראה גם סתקפ"ב ס"ו) מנהגים למהר"א טירנא חודש אלול. מנהגים להר"א קלויזנר (רבו של מהרי"ל) מנהגי ראש השנה אות א הגהה א)] – "אין מזכירין ענין ר"ח בתפילות ר"ה "לערבב השטן, שלא ידע שהיום הוא ראש חודש תשרי (ולא יבוא לקטרג)".


ובפשטות הדברים אכן משמע, שאם לא יזכירו את ענינו של ר"ח, הרי לא ידע השטן שהוא יום ר"ה, ולא יבוא לקטרג.


מנהג נוסף, שטעמו הוא גם כן כדי להטעות את השטן, הוא מה שבשבת מברכים חודש תשרי – לא מברכים את החודש כמו שעושים בשאר החדשים.


ועל זה מובא בפוסקים "כדי לערבב את השטן שלא ידע ראש השנה" ובלבוש (רסתקפ"א שם) מוסיף "כיון שלא קדשהו".


מנהג נוסף שמובא, שמה שלא מסיימים ומתחילים את התורה בר"ה – הוא כדי לבלבל את השטן.


בהסתכלות ראשונית אכן נראה, שבכך שלא קידשו את החודש, ולא הזכירו את ענינו של ר"ח, הרי בכך הוא לא ידע שהיום הוא ר"ה, ולא יבוא לקטרג.


על מנהגים אלו, מובאת שאלה קשה:


הרי ה"שטן" הוא מלאך והוא מופיע בבית דין של מעלה וכו', כנאמר בתחילת ספר איוב (א, ו ואילך) שהשטן בא ביום הדין, בראש השנה, בתוך בני האלקים "להתייצב על ה'" – וא"כ כיצד ניתן להטעות אותו בדברים כ"כ פשוטים, עד שהם כתובים בלוחות השנה ומפורסמים בכל העולם.


והתשובה על כך היא:


כשרואה השטן, שביום ר"ה חסרה לישראל ההזכרה וממילא ההתעוררות הרוחנית של ר"ח, וכן המעלה של גמרה של תורה והתחלתה, הרי הוא נחלש בקטרוגו, בסוברו, שעבודתם הרוחנית של ישראל פגומה, ואין הוא צריך להתאמץ למצוא בהם חסרונות נוספים.


ומבהיר הרבי באחת השיחות – למרות שהשטן יודע שנוהגים כך במטרה לבלבל אותו, בכל זאת הרי למעשה חסרה התעוררות וזכות זו עם כל התוצאות הכרוכות בכך – שאין לישראל התעוררות זו


וזה שמונעים את ישראל מפעולות אלו, אף שהוא פועל חסרון – כי עצם העובדה שנמנעים מפעולות אלו כדי לערבב השטן, צריכה ומביאה לידי התעוררות תשובה עמוקה יותר מאשר זו שחסרה בגלל אי ביצוע מנהגים אלו. הוא חש במצבו שיש לשטן כוח חזק כ"כ עד שנוטלים ממנו ענינים אלו.


וביתר עומק: לא רק שנגרמה התעוררות עמוקה יותר, אלא שלא חסרה כאן המעלה של מעשה בפועל. כי ההמנעות מהמנהגים היא מנהג ישראל, אשר – "תורה היא" – זהו קיום התורה למעשה, שנעשה מתוך שמחה רבה. בחישובו של השטן, ע"פ טו"ד, יש להבחין ולומר שא"א שתהיה חיות בהמנעות כמו במעשה חיובי, אך לאמיתו של דבר, מצד רצון המלך, אין הבדל בין עבודה אחת לאחרת. עצם ההימנעות "תורה היא"


ודברים דומים נאמרו בפוסקים בנוגע לטעם התקיעות בחודש אלול, וההפסקה בער"ה – כדי לערבב את השטן,  שמובא [רא"ש (ראש השנה בסופה) ראבי"ה (שם סתקמ"ב) וטור (רסתקפ"א) בשם פרד"א (וראה ביאור הרד"ל לפרד"א פמ"ו אות כ) ועוד – אבל בלי ההסברה, שערבוב השטן היינו "שלא יבין כו'")]  כטעם למנהג תקיעת השופר במשך חודש אלול – שעי"כ מבלבלים את השטן "שלא יבין מתי יהיה ראש השנה". וכן "אין תוקעין בערב ראש השנה, כי אז יהיה סבור השטן שעבר יום הדין".



והביאור בזה, שהתקיעות בחודש אלול הם "כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה", ועי"כ שישראל תוקעים בשופר ומתעוררים לחזור בתשובה, מתבלבל השטן ו"לא יבין מתי יהיה ראש השנה" ואין הכוונה שאין השטן יודע את המפורסם בלוח השנה, מתי חל היום של ר"ה, אלא הכוונה היא שאין הוא יודע מתי חלה המהות והייחודיות של ראש השנה – הדין והמשפט, שהוא הזמן המתאים לקטרוגו.


כי כאשר היהודי חוזר בתשובה כראוי כבר לפני ר"ה, הרי הוא כבר בטוח שיכתב ויחתם בספר של צדיקים, הרי "דינו" נפסק לטובה כבר בחודש אלול. ועקב התקיעות של חודש אלול הוא מתבלבל, וחושב שעקב ההתעוררות בחודש אלול כבר זכו ישראל בדין, וקטרוגו לא ישפיע, כך שבר"ה הקטרוג שלו הוא לפחות רק מתוך ספק, ובודאי אינו נעשה בכל התוקף וכו'. ולבלבלו יותר, ולגרום לו לחשוב שזכו ישראל בדין, מבטלים את התקיעה בער"ה, שכבר אין צורך להתעוררות הנובעת מהתקיעות. אמנם השטן יודע שאי התקיעה הוא מנהג קבוע וטעמו לבלבל אותו, הרי זהו מנהג ישראל שתורה הוא, תורת אמת. ואילו זכו, היתה הזכיה המוחלטת בדין אכן כך, שכבר עשו את העבודה הרוחנית של ר"ה ו"עבר יום הדיו" ולכן קטרוגו הוא מתוך ספק.


ובע"ה, שלא נצטרך לכל ענינים אלו, כי תיכף ומייד משיח יבוא, ויהיה יום הדין הגדול, בגאולה האמיתית והשלימה.

מקורות

דילוג לתוכן