fbpx

נושא: תניא

לא ישאר ממני כלום?

תאריך העלאה: 30.12.2015 – 07:47

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

שלום רב! אני לומדת או קוראת את שעורים בספר התניא עם הבאורים של הרה"ת הרב יוסף וינברג. בפרק ל"ז כתוב: "וכשאדם עובר עבירה חלילה…מקבל אז..את חיותו משלוש הקליפות הטמאות לגמרי…שאין להן עליה לעולם, כי אם ביטול והעברה לגמרי. שלוש הקליפות הטמאות, בניגוד לקליפת נוגה, אין אפשרות להעלותן לקדושה כי אם לבטלן לגמרי." ובהמשך : "…ואם יעבור אדם על אחת משס"ה מצוות הלא תעשה…לא יכול להתעלות לקדושה אותו פרט של הנפש החיונית שהשתמש בו באותה עבירה…" ולשאלתי: אני בעלת תשובה. בעברי לא ידעתי אפילו את הפסוק "שמע ישראל". ועשיתי מיליון עבירות. אני משערת שגם עכשיו אני עוברת עבירות. לפי מה שכתוב למעלה, לא ישאר ממני כלום, מאחר שהאיבר שעשיתי בו עבירה חייב להתבטל. והרי יש מקום ומעלה גדולה לשב בתשובה.מקוה שהסברתי עצמי כראוי. מחכה לתשובה. תודה 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

שלום לך, צריך לעשות סדר בדברים. כשאומרים שג' קליפות הטמאות אין להם עליה לעולם, הכוונה היא – שאין לאדם רשות להשתמש בעניינים של שס"ה מצוות לא תעשה, גם לא בשביל להעלותם לקדושה, כי הם יונקים מג' קליפות הטמאות, שלהם אין עליה לעולם רק העברה מהעולם. האדם עצמו הוא לא קליפות הטמאות. גם בשעה שהאדם עבר עברה עם היד שלו לדוגמא, היד שלו לא נהפכה לשלש קליפות הטמאות חלילה. היד שלו היא יד של יהודי, וכידוע שגם גוף של יהודי הוא גוף קדוש (ולא רק הנשמה). אלא שבשעת העבירה, החיות של הנפש הבהמית שנמצאת בתוך הגוף, מקבלת את הכח שלה, באותה שעה בלבד, מג' קליפות הטמאות, ואותו כח שנתן ליד את האפשרות לבצע את העבירה באותו רגע, הוא יצטרך לעבור מן העולם. אך לא הכוונה, על כללות הנפש, ובטח ובטח לא על כללות הגוף עצמו. זה כמו שנאמר, שכאשר הבגד מתלכלך, הרי צריך לנקות אותו מהלכלוך, אך זה לא אומר שזורקים את הבגד לפח… וכך בשעה שאדם עבר עבירה, הוא מכניס טומאה לעצמו באותו זמן, ואותה טומאה תצטרך לעבור ממנו, אך לא שכללות הנפש והגוף נהפכו להיות ג' קליפות הטמאות. אמנם, כאשר יש טומאה באבר פרטי זה פועל חלישות על כללות הנפש, אך שוב, זה ענין של חלישות ולא התבטלות לגמרי חלילה. נוסף לזה – כל מה שהוסבר עד עתה זה לפני שהאדם עשה תשובה. אבל לאחר שעשה תשובה, גם אם עשה תשובה בדרגה הנמוכה ("תשובה תתאה"), שוב יכולה נפשו וכוחותיה להעלות לקדושה. אמנם, בכדי שהקליפות הטמאות עצמם יהפכו לקדושה, מסביר אדה"ז בפרק ז' בתניא – שצריך תשובה מאהבה גדולה, שזדונות נהפכו לזכויות, אבל בשביל שהקליפות הטמאות שנדבקו בנפש לא יפריעו לה לעלות, מספיק אפילו תשובה רגילה. לסיכום, אין לך מה לדאוג, בכל מקרה לא מדובר על ביטול כללות הגוף והנפש, אלא העברה של כוחות הטומאה שנדבקו בה, ובטח ובטח אם עשית תשובה, הרי התשובה מבטלת את הכל מעיקרא. ניתן להרחיב את היריעה, בביאור "משכיל לאיתן" על הפרק הזה.

מקורות

דילוג לתוכן