Ask The Rabbi

נושא: גאולה ומשיח

כשרות

אדם שצרב בשר בתוך מחבת וניתז שמן מהצריבה על סיר חלבי שעמד בסמוך לו על הכיריים מה דינו?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם בכלל ישנו חשש איסור לבשל באותם כיריים גם בשר וגם חלב בסירים נפרדים כמובן. ב) מה נאסר במקרה כזה האם רק הסיר או גם התבשיל שבתוכו. ג) האם ישנו חילוק האם הטיפות נבלעו בסיר באזור המאכל שבתוכו, או למעלה הימנו.
ראשית יש להביא מה שמובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן צב סעיף ח', שם כותב המחבר שמחבת עם תבשיל חלבי שנתן אותו בתוך כירה – תחת סיר של בשר, אדי זיעת התבשיל של החלב עולים ונבלעים בקדירת הבשר, ואוסרים אותה. וכתב הרמ"א על כך, שאם ישנו פי שישים בקדרת הבשר כנגד כל החלב שהיה במחבת, הרי הוא נשאר בהיתרו.
כמו כן, זהו רק אם המחבת היה מגולה, וזיעת אדי התבשיל החלבי עולה ונבלע ישירות בסיר הבשר שעליה, אבל אם המחבת היה מכוסה, הכל מותר מפני שזהו כמו שתי קדרות שנוגעות זה בזה, שאין אוסרים זה את זה בנגיעה בלבד, ומכל שכן בזיעה היוצאת מסיר מכוסה, שאין זה רק מחום, ולא זיעה ישירה מהתבשיל עצמו.
אמנם בסיום דבריו כתב, שלכתחילה יש ליזהר בכל אופנים האמורים, כלומר, בשתי קדרות יבשות חיצונית, שמכל מקום לא יגעו זה בזה לכתחילה. וכן שאפילו זיעת אדי תבשיל שאין היד סולדת בה בעת נגיעתה בקדרה מהמין השני, מכל מקום יש להרחיק עד שלא תגיע אף זיעה זו. וכן אפילו כאשר הסיר מכוסה, יש ליזהר בזיעה הבוקעת ממנו, שלא תיגע בהמין השני.
והנה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צב סעיף ה מובא, שטיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ, אזי אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ששים כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים, ונחשב כאלו נפלה בתבשיל. ואם נפלה במקום הריק שבסיר שלא כנגד התבשיל, והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך שאין שישים כנגד הטיפה, הרי נאסר אותו מקום הקדירה, ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר, הרי יאסר התבשיל. ותקנתו, שיניח את הסיר כך, ולא יגע בה עד שתצטנן.
ולפי זה מובן שאם ניתן על הסיר החלבי בחלק התחתון במקביל לתבשיל, יש לשער פי שישים במאכל שבתוכו נגד הטיפות שניתזו, ואם יש מותר לאכול את התבשיל. ואם אין פי שישים התבשיל נאסר.
ובנוגע לסיר יצטרכו הגעלה ואסור להשתמש בו לפני כן לשום בישול, מחשש שטעם הבשר שנבלע בדפנות הסיר לא נפלטו לגמרי לתוך המאכל, וממילא נשאר הוא בתוך הדפנות, כמבואר ברמ"א בסעיף ו', שהקדירה אסורה אפילו אם יש פי שישים בתבשיל נגד הטיפה שנפלה, וכפי שמבאר בשפתי כהן שם אות כז טעם הדבר, משום שחוששים שמא לא פעפע הכל לפנים אלא נשאר משהו בדופן הקדרה.
ואמנם גם אם הטיפות הבשריות ניתזו על החלק העליון של הסיר יש לאסור את התבשיל בכל אופן, אלא אם כן באופנים הבאים: א) אם הסיר החלבי מכוסה ורותח ומבעבע. כמבואר בפרי מגדים שם אות כח. ב) אם יש פי שישים לא רק נגד הטיפות, אלא נגד פי שישים של כל טיפה, כי מאחר ונפלה לא כנגד התבשיל, אזי כל השטח שסביבה - פי שישים, נעשה נבלה, וצריך לשער גם כנגדו, כמבואר בשולחן ערוך שם. ג) אם ניתזו מעט טיפות כלפי הלהבה, כמבואר שם בסעיף ו'. ד) אם נתבשל לכבוד שבת או יום טוב או אורחים או שישנו הפסד מרובה, כמבואר שם בסעיף ז'.
אמנם גם בזה יכבה מיד את האש של הסיר החלבי, וימתין עד שהתבשיל יצטנן ואז יערה אותו מהסיר. ואם צריך את התבשיל מידיית, יערה על כל פנים לא בצד שממנו ניתז על הסיר, אלא בצד שכנגדו, כמבואר שם.
העולה מן האמור: שתלוי אם הטיפות ניתזו על הדופן כנגד התבשיל שבסיר, שבזה יש לשער כנגד הטיפות פי שישים כדי שיהיה מותר לאכול את התבשיל. אמנם הסיר צריך הגעלה בכל אופן. אבל במקרה שהטיפות ניתזו על הסיר למעלה - שלא כנגד התבשיל, יש לאסור את התבשיל אפילו אם יש פי שישים נגד הטיפות.
אך יש להתיר רק במקרים הבאים: א) אם יש פי שישים כנגד פי שישים של כל טיפה. ב) אם התבשיל בושל לצורך שבת או יום טוב, או לצורך אורחים, או שישנו הפסד מרובה. ג) אם הסיר עליו ניתז הטיפות היה מכוסה ומבעבע מרתיחה. (ואמנם במקרה זה יכבה מיד את הסיר, וימתין מלשפוך תכולתו עד שהסיר יצטנן. או על כל פנים ישפוך אותו מהצד השני – שלא ניתז ממנו על הסיר).

מקורות