fbpx

כפרת יום הכיפורים למי שלא עשה תשובה

תאריך העלאה: 21.09.2020 – 22:44

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

האם זה נכון שיום הכיפורים מכפר גם על מי שלא חוזר בתשובה, ואפילו על אלו שחוטאים באותו היום ולא שומרים על הצום?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
כדי להבין את התשובה לשאלה, יש להקדים ששאלה זו היא שאלה יסודית ועיקרית בכל המושג של כפרת יום הכיפורים.
כי בעצם, יום הכיפורים הוא יום מיוחד של תשובה ומחילה, שהוא "זמן תשובה" מיוחד שנותן הקב"ה לעם ישראל כדי לשוב על חטאיו.
ומוסבר בכמה וכמה מקומות, שאין דומה החובה לשוב בתשובה שחלה במשך כל השנה לחובה שקיימת ביום הכיפורים.
שבכל השנה, החובה לשוב היא רק על החוטא, ובאם הוא כבר שב בתשובה, הרי החובה נגמרת. ואילו ביום הכיפורים זהו "זמן תשובה לכל" (כלשון הרמב"ם), היינו שהוא זמן מיוחד שחובה על כל אחד ואחד לשוב בתשובה.
ומאחר שזהו "זמן תשובה", הרי גם התשובה היא נעשית ביתר שאת וביתר עוז, וניתנים על זה כוחות מיוחדים ונעלים מלמעלה.
וכפי שרואים בפועל, שרוב רובם של היהודים שיודעים מפרשת אותו היום, ואפילו רק יודעים שיום זה הוא יום הכיפורים, באים הם אל הבתי כנסיות ומתחברים לבורא עולם. כי אכן הוא זמן מיוחד – שמעורר את רובם ככולם לשוב בתשובה.
וכבר נחלקו חכמים במשנה עם רבי, האם יום הכיפורים מכפר רק על השבים או גם על מי שלא שב.
וכך היא מחלוקת רבי ורבנן: רבנן אומרים "אין יום הכיפורים מכפר אלא על השבים", ורבי אומר "בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר" משום ש"עיצומו של יום מכפר" וההלכה היא כרבנן, שיום הכיפורים מכפר רק על השבים.
וכדי להבין את יסוד מחלוקתם, ואת ההשלכה המעשית לימנו, יש לשים לב שגם לדעת רבנן "עיצומו של יום מכפר", ואי אפשר להאדם להגיע לאותה כפרה באמצעות התשובה שלו. היינו שגם הם מסכימים שביום זה ישנו תוכן מיוחד, וזמן מיוחד, שנותן כוחות לאדם להגיע למקום נעלה עוד יותר ממה שהיה אצלו קודם לכן. ולולי אותה נתינת כח מלמעלה, לא היה הוא יכול להגיע לאותו המקום שהגיע אליו באמצעות יום הכיפורים. והיינו שגם לשיטתם יש ביום זה תוכן מיוחד שהוא זה שגורם ש"עיצומו של יום מכפר"
אלא, שרבי סובר שמיד בבוא יום הכיפורים מאיר "עיצומו של יום"' ואילו רבנן סוברים, שכדי להגיע לכפרה של "עיצומו של יום" צריכה להיות תחילה עבודת התשובה.

וכדי לבאר ענין "עיצומו של יום מכפר" אף שאין כאן חרטה וכד'כמו בתשובה רגילה, צריכים להקדים ולהבין שבהתקשרות בנ"י עם הקב"ה ישנם ג'דרגות
א) הקשר ע"י קיום המצוות וקבעמ"ש. היינו הקשר שנעשה באמצעות קיום המצוות והמעשים הטובים, שמקבל האדם על עצמו עול מלכות שמים, ומודה בריבון העולמים.
ב) התקשרות פנימית ועמוקה, שגם כשעבר על רצונו ית'חורה לו, בכח זה באה התשובה. היינו שיש לאדם מין הרגשה לא נעימה ולא נוחה בשעה שהוא חוטא, ואותה ההרגשה מגיעה ממקום פנימי ועמוק אצל האדם, שגורמת לו לשוב בתשובה.
וישנה דרגה נעלית מכל זה שהיא ג) התקשרות העצמית של עצם הנשמה עם עצמותו ית'. היא למעלה מלהתבטא בתנועה כלשהי ואפי'בתנועה של תשובה. בה אין הפגמים והחטאים פוגמים. התקשרות עצמית זו מתגלית אצל כל יהודי ביום הכיפורים, וכאשר היא מתגלית נופלים במילא כל הפגמים.
ובעצם, מחלוקת רבי ורבנן היא רק האם נדרשת תשובה בכדי שתתגלה מדריגה זו, אבל הכל מודים, שהכפרה עצמה אינה נפעלת ע"י תשובה, אלא שמאירה דרגה שבה מלכתחילה אין פגם.
ועוד, גם רבי סובר, שעל עבירות יום הכיפורים עצמו, אין הוא מכפר: אם הוא לא צם וכו'ע"כ אין עיצומו של יום מכפר, משום שעיצומו של יום הוא אשר עושה את אי הצום לעבירה ולכן אינו שייך שהוא עצמו יכפר על כך. בדוגמת מה שאומרים שאין קטיגור נעשה סניגור, שאי אפשר, שאותו הדבר שעומד לו לאדם בתור חטא, יבוא ויכפר עליו גם כן (כך מבאר הרבי בשיחת יום הכיפורים שבליקוטי שיחות ח"ד)
וע"פ זה נמצא התשובה לשאלתך, שבעצם ישנו מושג כזה ביום הכיפורים שהוא נעלה יותר מכל שאר ימות השנה "עיצומו של יום מכפר" – היינו שישנה משמעות עצמית ביום זה של תשובה, שהיא מעוררת את האדם לשוב בתשובה, ועוד יתר על כן, שהיא התקשרות עצמית שלא צריכה לשום התעוררות.
אלא, שפסק ההלכה, שצריך היום גם לתנועתו של האדם, שישוב בתשובה. וברור שאם הוא חוטא בחטאים בעניני הצום עצמו, הרי אי אפשר לו לבוא ולהתכפר.
ויש ללמד זכות, שכיום אלא שלא שומרים תורה ומצוות הם בגדר של 'תינוקות שנשבו' ואין הם עושים את חטאיהם במזיד, ובטח גם עליהם מכפר היום.

מקורות

דילוג לתוכן