Ask The Rabbi

נושא: גאולה ומשיח

כפרות לאשה מעוברת

אשה מעוברת שיודעת את מין העובר באמצעות בדיקת 'אולטרה סאונד', האם צריכה היא מכל מקום לעשות כפרות על שלשה תרנגולים, או שמאחר ויודעת תעשה רק כפי מין העובר בלבד. כמו כן איזה נוסח צריכה לומר בכפרות 'זה חליפתך' או 'זה חליפתי'?

 

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהי בכלל עשיית כפרות? ב) כמה צריכה אשה מעוברת לקחת לצורך כפרות, ומאיזה מין? ד) האם עשיית יתר הכפרות למעוברת, הוא בשביל כפרה עליה או בשביל כפרת העובר.

ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך סימן תרה סעיף א', שם מביא המחבר, שמה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום הכיפורים לשחוט תרנגול לבן ולומר עליו פסוקים, יש למנוע את המנהג, וטעם הדבר, משום חשש דרכי האמורי (בית יוסף).

אמנם הרמ"א כתב שיש מהגאונים שכתבו את המנהג של כפרות, וכמו כן הרבה מהאחרונים הביאו אותו, וכן נוהגים בכל מדינות אלו, ואין לשנות את המנהג מאחר והוא מנהג ותיקים.

ובבאר היטב הביא שכן הוא על פי האריז"ל בספר הכוונות על פי קבלה, וכן הוא בספר שני לוחות הברית.

וממשיך הרמ"א, שהמנהג לקחת תרנגול זכר – לזכר, ותרנגולת נקבה – לנקבה. ולמעוברת לוקחים שני תרנגולים – אחד נקבה ואחד זכר, כי אולי תלד זכר. ועל הצד שאולי תלד נקבה, מספיק התרנגולת הנקבה לה ולעוברה הנקבה, שיתכפרו שתיהן בכפרה אחת, כי מעיקר הדין יכולים שני בני אדם להתכפר בכפרה אחת כאשר אין ידם משגת לקחת לכל אחד בנפרד (מגן אברהם).

אמנם יש שלוקחים למעוברת שני תרנגולים נקבות ואחד זכר, בכדי שיהיה כפרה נפרדת לכל אחד בפני עצמו (משנה ברורה שם ג). וכן הביא בסידור אדה"ז שהמנהג בכל אנשים לקחת כפרה נפרדת לכל אחד בפני עצמו ולא שיצאו כמה אנשים בכפרה אחת, ואם כן הוא הדין למעוברת שתקח כפרה נפרדת לה ולעוברה גם היא נקבה. והוא על פי שער הכוונות שהאריז"ל היה מקפיד לקחת כפרה נפרדת לכל אחד בפני עצמו.

ונוסח האמירה כאשר מסבב הכפרה על ראשו הוא 'זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי' שהם ראשי תבות 'חתך', שהוא שם מלאך הממונה על החיים (מגן אברהם שם).

ובכף החיים סימן קטן ח' הביא שכן נתפשט מנהג הכפרות גם אצל בני עדות המזרח, למרות מה שכתב המחבר.

ומעוברת שיודעת שיש לה תאומים אך לא יודעת את מינם, יש אומרים שתקח חמשה תרנגולים, שלוש נקבות ושני זכרים, וכאמור על פי קבלה שיש לקחת לכתחילה כפרה נפרדת לכל אחד (שאלות ותשובות 'קנה בושם' חלק ב' סימן כ').

אך יש אומרים שבזה מאחר והוא דבר שאינו מצוי ושכיח, ומאחר ועל פי הלכה מעיקר הדין ניתן לפטור כמה בכפרה אחת, על כן מספיק בזה שתקח כמו שאר מעוברות שלשה, שתי נקבות ואחד זכר, גם לנוהגים על פי האריז"ל (שערי הלכה ומנהג חלק ב' סימן רנ).

ואשה מעוברת שיודעת את מין העובר במכשור אולטרה סאונד, יש אומרים שתקח רק שניים לה ולמין העובר כפי שנתברר, כי שוב אין כאן ספק (קנה בושם שם). ויש אומרים שתקח מכל מקום שלשה, כי על פי דעת רופאים, אין לסמוך על כך בוודאות (עיין שם).

וגדר מעוברת הוא רק באם עברו לפחות ארבעים יום מתחילת הריונה, שלפני כן אין זה חשוב לעובר.

ובעניין הנוסח למעוברת יש אומרים שתאמר 'אלו חליפתנו' מאחר ויש גם כפרה לעובר עצמו, אף שלכאורה עדיין לא חטא, כי אפשר מחמת חטא בגלגול קודם, או מחמת עוון ההורים והרי בנים מתים בעוון הוריהם, ולכן זקוק הוא לכפרה. אך בלקוטי שיחות חלק כב מובא שהכפרה אינה בשביל העובר אלא בשביל האם, שמאחר והיא מעוברת הרי היא צריכה לכפרה נוספת וגדולה יותר, ולפי זה צריכה היא לומר 'אלו חליפתי', כי כולם בשביל כפרתה.

העולה מן האמור: שמעוברת שיודעת מין העובר בוודאות, כגון שעשתה בדיקה לאחר שניכר בוודאות מין העובר, אינה זקוקה לעשות על שלשה תרנגולים, אלא מספיק שניים, אחד בשבילה ועוד אחד כפי מין העובר. ואם אין זה בוודאות ממש, למרות שעשתה בדיקה, תקח שלשה כפי מנהג האריז"ל (ורק אם אין ידה משגת לשלשה, תקח שניים).

ותעשה עם כולם יחד בתוך קרטון וכדומה. ונוסח הכפרות בשבילה הוא 'אלו חליפתי' מאחר והכל כפרה בשבילה (כי העובר אינו זקוק לכפרה). אמנם יש אומרים שתאמר מכל מקום כפי המובא בסידורים 'אלו חליפתנו' מאחר וגם העובר זקוק לכפרה.

מקורות