נפל נר בליל יום טוב על שולחן שבת, האם מותר לכבותו?
נפל נר בליל יום טוב על שולחן שבת, האם מותר לכבותו?
אם יש לו אפשרות לאכול במקום אחר סעודת יו"ט (אפילו בחצר או בבית נוכרי שכינו. וכגון שיקח מיד מביתו כלי אכילה ואוכל לסעודת יו"ט. או שיאכל דברים המותרים בבית הנוכרי), אסור לכבות.
אמנם אם אין לו מקום אחר לאכול בשום אופן, (כגון השורה במקום שאין שם יהודים ולא נוכרים המכירים אותו, או שיכול לאכול אצלם), ומחמת דליקת ביתו יפסיד סעודת יו"ט, מותר לכבות.
[אך יש להדגיש שכל האמור הוא רק כאשר וודאי שלא יהיה משריפה זו חשש סכנת נפשות. אמנם הגר בבניין או בשכנות לעצים ומגורים סמוכים, קווי חשמל וכיוצ"ב, וישנו חשש שאם אש זו תתפשט ותצא מכלל שליטה מבוקרת, יהיה בה באיזה אופן שהוא חשש וספק פיקוח נפש, מותר לכבותו באופן מיידי, והזריז הרי זה משובח.]
שולחן ערוך אדה"ז, אורח חיים (סימן תקיד סעיף א): אסור לכבות דליקה ביום טוב אפילו רואה ביתו שנשרף, אלא אם כן יש שם חשש סכנת נפשות, שאז מותר לכבות אפילו בשבת כמ"ש בסי' של"ד ע"ש.
וממשיך בסעיף ב: במה דברים אמורים כשמכבה משום הפסד ממונו בלבד, אבל אם יש צורך אכילה בכבייה זו, כגון שעדיין לא גמר סעודת יום טוב, ואם ישרף ביתו לא יהיה לו מקום לאכול שם ויפסיד סעודתו, מותר לכבות, שהרי כיבוי זה הוא כמכשירי אוכל נפש שמותר לעשותן ביום טוב.
אבל אם יוכל לאכול במקום אחר, אפילו בבית הנכרי, אסור לכבות, ואם כשלא יכבה ישרפו כלי אכילה, ואין לו כלים אחרים לאכול בהן ביום טוב, וגם אי אפשר לשאול כלים מאחרים לצורך אכילת יום טוב, ונמצא שיפסיד סעודתו אם לא יכבה, מותר לכבות כדי להצילם.
ובסימן שלד (סעיף כח) כתב: יש אומרים שכל מה שאסרו חכמים בדליקה לא אסרו אלא בימיהם שלא היו שרויים בין הנכרים, ואפילו בגלותם היו להם מקומות לעצמם, אבל בזמן הזה אותם ששרוים בין הנכרים, ויש חשש סכנת נפשות כשהדליקה מתגברת, שאז הם חוטפים ושוללים, וכשאדם מעמיד עצמו על ממונו יבאו להרוג אותו, מותר לכבות הדליקה בשבת אפילו הדליקה היא בבית נכרי, כי יש לחוש פן תתגבר הדליקה ויבאו לחטוף ולשלול ולהרוג, וכל הזריז לכבות הרי זה משובח.
ומכל מקום הכל לפי הענין, שאם הם בטוחים בודאי שלא יהיה להם סכנה בדבר, אסור לכבות, אבל בחשש ספק סכנת נפשות מותר לכבות, וכן נוהגין.
ובערוך השולחן אורח חיים (שם סעיף ט): ולפ"ז נלע"ד עוד היתר בזמן הזה על ההיתירים שיתבארו בסוף סי' זה בכיבוי שריפות בזמן הזה בשבת, דכיון דעכשיו הבתים בנוים על מיצר רשות הרבים, דלא כבזמן הגמ' שהבתים היו תוך החצר, ולא היו הבתים סמוכים לרשות הרבים, אבל עכשיו הבתים סמוכים לרשות הרבים, וממילא דמהשריפה נופלים הרבה גחלים עד אין מספר לרשות הרבים, ואנן קיי"ל דמכבין גחלת ברשות הרבים אפילו של עץ מפני נזק רבים, ודבר ידוע שאם באנו לכבות כל גחלת במקום שנפלה א"א בשום אופן, משום דהרוח מפזרן למקומות רבים בלי שיעור, ולא נספיק לכלות כולם, ולכן מפני נזק רבים יש היתר לכבות הדליקה עצמה כדי למנוע היזק רבים, ועוד יתבארו טעמים אחרים בסיעתא דשמיא בסוף סימן זה.
ושם בסוף הסימן (סעיף מג) כתב: ואין לשאול אחרי שנתבאר דאסור לכבות הדליקה בשבת, ואף ההצלה אסרו גזירה שמא יבא לכבות, ואף לומר להדיא לא"י שיכבה אסור, א"כ מאין הרגלים שנהגו אצלינו לכבות הדליקה בשבת, אמנם דבר זה ביארו קדמונינו, דאצלינו נחשבת כל שריפה כסכנת נפשות, ולכן אדרבא חובה עלינו לכבות, ואפילו כשהדליקה אצל א"י, ומבואר דבר זה באור זרוע הגדול ובמרדכי פ' כל כתבי ובהגהות אשר"י פ"ד דעירובין ובתרומת הדשן סי' נ"ח ורבינו הרמ"א הביאם בקוצר דברים [ובסעיף ט' כתבנו עוד היתר נכון ע"ש] וזה לשונו: וכל הדינים הנזכרים בדיני הדליקה הני מילי בימיהם אבל בזמן הזה לפי שהוא חשש סכנת נפשות כתבו הראשונים והאחרונים ז"ל שמותר לכבות דליקתם בשבת, משום דיש בה סכנות נפשות והזריז הרי זה משובח, ומ"מ הכל לפי הענין אם היו בטוחים בודאי שלא יהיה להם סכנה בדבר אסור לכבות, אבל בחשש סכנת ספק מותר לכבות אפילו הדליקה בבתיהם של א"י וכן נוהגין.
ובפסקי תשובות (שם הערה 92) כתב (לאחר שציטט כמה וכמה פוסקים בענין ההיתר בזמנינו לכבות דליקה): ולפי תורף דבריהם, בזמנינו לא ימצא דליקה בלתי מבוקרת בבית שלא יהיה בה פיקוח נפש, אא"כ הבית נמצא במקום מבודד שאין סביבתו בתים ולא אילנות בסביבותיו ועצים וצמחיה העלולים להעביר האש ממקום למקום, ואין בסביבותיו מיכלי דלק וגז, ולא קוי חשמל מרכזיים העלולים לישרף ולגרום הפסקת חשמל ליישובים שבסביבה (שלא ימלט שיהיה שם חולים וזקנים אשר חוסר חשמל פיקוח נפש הוא להם).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.