fbpx

נושא: תניא

יש מקום לתרבות?

תאריך העלאה: 29.12.2015 – 02:51

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

שלום, האם בעיני עבודת ה', יש מקום לתרבות? לפנאי? לחולין?

 
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
בספר התניא מבאר רבינו הזקן, כי כל דבר בעולם הזה שאינו קדושה הרי הוא קליפה (כח של הסתר והעלם על ניצוץ האלוקי שמחיה אותו, כקליפה המכסה את הפרי). אך תפקיד האדם בעולם הוא לברר את הקליפה, כלומר לגלות את הניצוץ האלוקי שבו ולהעלותו לרובד הקדושהכיצד מבררים את הקליפה? השאלה על איזה סוג של קליפה מדברים. קליפת נגה שהיא הקליפה העדינה יותר ניתנת לבירור בשימוש נכון למטרת קדושה. בקליפת נגה נכללים כל הדברים המותרים בעולם, שאין בהם צד של איסור לא מהתורה ולא מדברי חכמים, וכאשר משתמשים בדברים אלו למטרת קדושה הרי מגלים את הניצוץ הטמון בהם, וממילא מעלים אותם לקדושה.

 

האדמו"ר הזקן מביא לזה דוגמא, מאכילת בשר שמן ושתיית יין מבושם, בשביל להרחיב את ליבו ודעתו בלימוד התורה. וכדומה. למרות שמדובר על מעשה חולין, כיון שנעשה לצורך התקרבות יותר לקדוש ברוך הוא, יש לזה מקום, ולא רק מקום, אלא אף צורך ומעלה, מצד בירור הניצוצות שבזה.


בזה נכלל גם כל תרבות הפנאי והחולין שבעולם, הרי במדה ואין בהם דבר איסור, וכאשר הם נעשים באיזון הנכון, באופן שמסייע לאדם בסופו של דבר להגיע לתוספת התקרבות לה', ולהרחבת הדעת לקדושה, יש לזה מקום ואף נדרש הדבר.


לעומת זאת, יש קליפות טמאות יותר, שבהם נכללים הדברים האסורים שהניצוץ האלוקי הטמון בקליפות אלו, הוא קשור בהם ואסור (מלשון אסיר) בתוכם, ולא ניתן להעלאה (בדרך הרגילה) אלא על ידי דחייתו והתרחקות ממנו. ובזה נכלל גם כל תרבות הפנאי והחולין שיש בהם מדברים האסורים, כמו ליצנות לשון הרע וכדומה, שמהם צריך להתרחק לגמרי.

מקורות

דילוג לתוכן