יין שהיה פתוח לילה - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: כללי

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

יין שנשאר פתוח כל הלילה בלא פקק, האם ניתן לשתותו?

תשובה

לצורך מצוה (כגון קידוש וכיוצ"ב) אסור לשתותו, אמנם שלא לצורך מצוה מותר לשתותו מאחר ואין מצוי נחשים בזמנינו שנחשוש לשתייתם מהיין.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רעב סעיף א: אין מקדשים על היין שריחו רע אף על פי שלא נשתנה לחמיצות כלל אלא ריחו וטעמו יין שמברכים עליו בורא פרי הגפן רק שמסריח קצת מחמת שהיה בכלי מאוס אף על פי כן הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך.


וכן אין מקדשין על היין שנתגלה אף על פי שעכשיו אין נזהרים בגילוי לפי שאין נחשים מצויים בינינו אף על פי כן הקריבהו נא לפחתך וגו' ומכל מקום אם לא עמד מגולה אלא שעה מועטת אין להקפיד כל כך בפרט במדינות אלו שאין היין מצוי כל כך לפי שגם הפחות והסגנים אין מקפידים על כך בדיעבד אלא אם כן נמר ריחו וטעמו:


ובשולחן ערוך סעיף א: אין מקדשין על יין שריחו רע, אף על גב דריחיה וטעמיה חמרא, ולא על יין מגולה  אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי. הגה: ואין מקדשין על היין דריחיה חמרא וטעמיה חלא (טור).


ובמגן אברהם סימן רעב ס"ק א: על יין מגולה. משום הקריבהו נא לפחתך ואפשר דאם עמד שעה מועטת מגולה אין קפידא ובפרט במדינות אלו דאין היין מצוי כ"כ וגם הפחות והסגנים לא קפדי בדיעבד אא"כ נמר ריחו וטעמו:


ובמחצית השקל אורח חיים סימן רעב ס"ק א: על כו'. משום הקריבהו כו'. וכן מה שכתב המחבר אין כו' על יין שריחו רע (ופירש הפרישה אות ב שיש לו ריח מן החביות), ג"כ הטעם משום הקריבהו כו':


ובט"ז אורח חיים סימן רעב ס"ק א: יין מגולה. עמ"ש בזה בי"ד סי' קי"ו:


ובפרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רעב ס"ק א: יין מגולה. עיין ט"ז. ביו"ד [סימן] קי"ו [ס"ק] א' בשם הפרישה [דרישה שם אות א]. וב"ח כאן סעיף א' [עמוד קלט ד"ה ואיכא] תירץ דנלמוד מדרבי נחמיה [סוכה נ, א], לדידן שאין חוששין לגילוי אפילו הכי פסול לקידוש, הקריבהו כו' [מלאכי א, ח]. ויש לעיין, במשקה דעביד טיף טיף דאין בו כלל משום גילוי, עיין [טור] יו"ד שם [עמוד לז], אם נאסר לקדש עליו, דאפשר הפחות והסגנים לא קפדי כי אם ביש חששא, אף האידנא, מה שאין כן זה. ואי"ה באות ב' ג' יבואר עוד:


ובט"ז אורח חיים סימן רעב ס"ק ב: אפי' האידנא. משום הקריבהו נא כו':


 


ובפרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רעב ס"ק ב: אפילו האידנא. עיין ט"ז. טור [עמוד קלט] בשם (הרי"ף ג' אות) [הרי"ץ גאות] [הלכות קידוש עמוד ב], ולמד כן מדר' נחמיה בבא בתרא צ"ז ב', יע"ש. ועיין ר"מ פרק ו' מהלכות איסורי מזבח הלכה ט' י' ומ"א אות א'. יין (שמריח) [שמסריח] אחר החביות אין מקדשין עליו, תוספת שבת [ס"ק] ב' בשם שער אפרים [סימן יח], יע"ש:


ובעטרת צבי אורח חיים סימן רעב ס"ק ב: אפילו האידנא. הואיל דטעמא משום מיאוס אין לחלק:


ובמשנה ברורה סימן רעב ס"ק ג: דלא קפדינן אגילוי – משום שאין מצויין אצלנו נחשים אפ"ה אסור משום הקריבהו נא לפחתך מיהו אם עמד שעה מועטת מגולה אין להקפיד האידנא כ"ז שלא נמר טעמו וריחו וכתב הח"א דדוקא במקום שהיין ביוקר דלא קפדי כולי האי בגילוי מועט אבל המקדש על השכר יהיה זהיר בזה ונראה דבאין לו אחר אין להקפיד בדיעבד גם בשכר כמו ביין:


דילוג לתוכן