טרדות פרנסה

שלום וברכה, ראשית כמו שפתחת יש אכן חובה להודות על כל הדברים הטובים שה' משפיע עלינו כמו משפחה פרנסה וריאות או בלשון חכמינו זיכרונם לברכה בניי, חיי ומזוני.

לגבי המחשבות שטורדות אותך בענייני העולם הזה הרי היטב הגדרת את המחשבות הללו בתור ים של טרדות. האמת איתך שהמחשבות של הפרנסה וענייני העולם הזה נקראים מים ששוטפים את האדם.

כתוב בשיר השירים פרק ח פסוק ז: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה גו'" כתוב על כך במאמרי החסידות (תורה אור לאדמו"ר הזקן בתחילת פרשת נח, תורת חיים פרשת נח דף נח עמוד ד ואילך, ספר מים רבים לאדמו"ר המהר"ש שנת תרל"ו בתחילתו ובפרק עה) שהכוונה במילים "מים רבים" בפסוק ה זה כל טרדות הפרנסה והמחשבות בענייני העולם הזה ולמרות שהמחשבות הללו הם מטרידות ביותר הם לא יכולים לכבות את האהבה המסותרת שיש בכל נפש מישראל אפילו אם זה שוטף את האדם כמו נהר שלא פוסק מהזרימה שלו והולך בשטף גדול בכל זאת  זה לעולם לא יכבה את מה שיש בתוכך – הנשמה.

ישנו פסוק בספר תהילים פרק קכח פסוק ב: "יגיע כפיך כי תאכל גו'" וניתן לדייק בספוק זה שדווקא צריך לידע את הכפיים – דיים אבל לא ליגע את המוח והלב שהם צריכים להיות מוקדשים לדברים האמיתיים שהם תורה ותפילה. התורה בפרשת ראה פרק טו פסוק יח אומרת "וברכך ה' א-לוקיך בכל אשר תעשה" זאת אומרת שה' מברך את האדם בפרנסה אך האדם צריך לעשות כלי לזה. אמנם, הכלי שהאדם מחוייב לעשותו זה דווקא יגיעת הכפיים אבל לא יגיעת המוח והלב. יש מקרים שהעבודה שבה האדם עובד מצריכה ממנו להשקיע את המוח שלו בעבודה,אבל גם בכזה מקרה יש להשקיע רק את מה שמוכרח לעבודה ולא לנסות להיות חכם מחוכם כדי לנסות להרוויח עוד ועוד וכל הזמן לחשוב על זה.

האדמו"ר הצמח צדק משווה אדם שרק חושב על פנסתו כל היום כמו אדם שמתלבש כי צריכים להיות עם בגדים אבל הוא שם שרוולים יותר מידי ארוכים כך שלא רק שהשרוולים לא עוזרים לו אלא הם מפריעים לו. כך אדם שרק חושב כל היום על איך לעשות עוד ועוד כסף הרי הוא מקלקל לעצמו.

ואף על פי כן, גם אם מישהו הגיע למצב כזה שיש לו טרדות הפרנסה שזה מראה שההתבוננות שלו היא לא כמו שצריך להיות מכיוון שברכת ה' היא תעשיר, מכל מקום גם אדם כזה עם טרדות – הטרדות לא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת שיש בתוכו ובתוך כל יהודי.

יש כאן בעצם חידוש, והוא – שהשרש הרוחני שממנו מגיעות המחשבות המבלבלות והמחשבות הטורדות את האדם הוא שרש רוחני מאוד גבוה ונעלה כמו שכתוב "מים רבים" שגם מצד המקור הרוחני שלהם הם רבים ונעלים (כמו שכתוב במאמרים שהוזכרו לעיל) ומקורם מעולם רוחני הנקרא עולם התוהו שנמצא במדרגה רוחנית מעל עולם התיקון שממנו מגיע שרש הנפש הא-לוקית. והחידוש הוא שלמרות עובדה זו ששרש המים הרבים – הטרדות – מגיעות מעולם נעלה הרי אין ביכולתם לכבות את האש והאהבה שיש בכל נפש של יהודי. הסיבה לכך היא שהאבה שנמשלה לאש שנמצאת בתוך הנשמה של היהודי היא נמשלת לאבן צור שלא משנה כמה שנים נשים אותם במים הרי ברגע שמוציאים אותם החוצה אז ניתן להפיק ממנה אש (בניגוד לגחלת עמומה שניתן להוציא ממנה להבה כל עוד לא שפכנו עליה מים, אך הרגע ששפכנו עליה מים היא נכבית לגמרי).

האמת היא שהמחשבות הללו לא רק שאין ביכולתם לכבות את האהבה שיש בנשמת היהודי הרי ישנו חידוש עוד יותר נעלה והוא שעל ידי שהאדם מתמודד עם המחשבות הללו אזי הוא מגיע לדרגת בעל תשובה. כי בעצם, ישנו רצון פנימי שמסתתר בתוך המחשבות המבלבלות והמטרידות הללו והרצון הזה רוצה שנתמודד מול המחשבות המבלבלות ונעמוד בהם בהצלחה מבלי להתפעל וכך הנשמה "תתחשל" ותגיע לדרגה רוחנית יותר נעלית.

דבר זה מתבטא בכך שהנשמות לפני שהן יורדות למטה לעולם שלנו הרי הן נקראות 'צדיקים' ועל ידי ההתמודדות של הנשמה עם טרדות העולם הזה אזי הנשמה נעשית בבחינת 'בעל תשובה'. וכתוב במסכת ברכות דף לד עמוד ב שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בהם.

כך שלסיכומם של דברים עליך להתעודד עידוד רב. דווקא ההזדמניות שה' זימן לך בחיים לעבוד ולהיות טרוד בעניינים של פרנסה והעולם הזה הרי זה עצמו גופא יתן לך את הכוח לעלות מעלה מעלה בעבודת ה' כאשר מתוך הבלגן הזה אתה יודע שדווקא כך אתה נעשה בבחינת 'מהלך' כמו שכתוב בספר בראשית פרק לב פסוק ב: "ויעקב הלך לדרכו". והידיעה שכל מה שמסביבך נותן לך את האפשרות לצמוח בעבות ה' אמור להביא לך שמחה! וכשיהודי שמח אז אין מה שיכול לעמוד בדרכו כי שמחה פורצת את כל הגבולות והמחסומים. ובמילא עבודת ה' שלך תהיה יותר בשלימות ובוודאי ה' ישלח לך ברכה בכל המצטרך אליך בתוספת בריאות נחת מהילדים ופרנסה טובה אמן.

בהצלחה.