למדתי שתיקנו לקרוא הפטרה בגלל שהיה אסור לקרוא בתורה, אבל היום שמותר, למה ממשיכים עם זה?
למדתי שתיקנו לקרוא הפטרה בגלל שהיה אסור לקרוא בתורה, אבל היום שמותר, למה ממשיכים עם זה?
אף שזהו אחר מהטעמים שמובאים לקריאת ההפטרה, הרי יש בזה גם ענין פנימי ועמוק, ולא רק ענין של חוסר ברירה.
ידוע, שקריאת ההפטרה צריכה להיות "מענין הפרשה". המשמעות הפנימית לזה אינה רק שהענין המופיע בהפטרה צריך להיות דומה לענין המופיע בפרשה, אלא בעיקר שהתורה וההוראה שיש ללמוד מההפטרה צריכה להיות דומה להוראה הנלמדת מהפרשה.
בדברי הנביאים יש פירוט יותר והרחבה מאשר מה שכתוב בתורה, ולכן אף שבכל פרשה מן התורה יש הוראה, בהפטרה שהיא מן הנביאים, ששם עניני התורה מפורטים ומבוארים יותר, ההוראה באה לידי ביטוי באופן גלוי ומפורט יותר.
ועל פי זה הרבי מסביר, שיומתק זה שתקנת ההפטרה לא בטלה גם לאחרי שבטלה הגזירה (אבודרהם (שחרית של שבת). לבוש, ב"ח, ט"ז ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפ"ד) – כי טעם הפנימי לענין ההפטורה הוא מצד ירידת הדורות, שזקוקים לפירוט וביאור ההוראה שבפרשה.
לקו"ש וארא חכ"א ג ס"א – ב הערה 19, ובמצוין למעלה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.