טיול בחג הסוכות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: חגים

טיול בחג הסוכות

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן
  • שאלה

האם ניתן לכתחילה ללכת לטייל בחג הסוכות במקום שאין סוכה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה
וודאי שלכתחילה אין לילך לטייל לצורך תענוג בלבד, במקום שידוע בוודאות שאין שם סוכה, ואם רוצה לילך, אזי או שיאכל רק דברים שפטורים מסוכה מעיקר הדין, או שיבנה סוכה מתקפלת במקום שהולך שם ויאכל.

מקורות

ראה בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן מז: היוצאים לטיול בימי חול המועד סוכות, האם רשאים לאכול סעודת קבע חוץ לסוכה, או לא?


שנינו בברייתא (סוכה דף כ"ו ע"א) הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. הולכי דרכים ביום ובלילה פטורים מן הסוכה ביום ובלילה. ופירש רש"י, שהטעם שפטורים מן הסוכה לפי שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים, תשבו כעין תדורו, כלומר, כעין ישיבת ביתו, וכשם שבכל ימות השנה אין אדם נמנע מללכת בדרך לסחורה, כך בכל ימות החג לא הצריכו הכתוב להמנע מלצאת לדרך ע"כ. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך /א"ח/ (בסימן תר"מ סעיף ח'). והנה בספר הלבוש שם כתב, שהולכי דרכים ביום שחייבים בסוכה בלילה, זהו רק כשמוצא סוכה מוכנה במקום חנייתו, אבל לא הטריחוהו חכמים לעשות שם סוכה לכתחילה. והמגן אברהם כתב לחלוק על דברי הלבוש, והעלה שצריך לעשות סוכה במקום חנייתו בלילה. ובספר בגדי ישע דחה ראיית המגן אברהם בזה, וכן העלה החיי אדם (כלל קמ"ז סימן כ"ו), שגם במקום חנייתו בלילה, אם אינו מוצא סוכה מוכנה אינו צריך מן הדין לטרוח לעשות סוכה, שהרי יצטרך לעמול ולהתעסק בעשיית הסוכה שעות רבות, ואין זה נחשב כעין תדורו ע"כ. ובאמת שהמאירי בסוכה (כ"ו ע"א) הביא חילוקי דעות בזה, וכתב, שיש אומרים שהולכי דרכים ביום חייבים הם לעשות סוכה מתחילה בשעת חנייתם, אבל אנו מפרשים שאין עליהם שום חיוב לעשות סוכה מתחילתה, אלא כשיש שם סוכה במקום חנייתם חייבים לאכול ולישון בסוכה וכן המנהג ע"כ. נמצא שהעיקר להלכה בזה כדברי הלבוש והחיי אדם הנ"ל. (וראה בארחות חיים הלכות סוכה אות ל"ג).


אמנם עדיין יש מקום לומר שלא התירו חכמים להפקיע עצמו מחיוב מצות סוכה אלא כשיוצא לסחורה, שיש בזה קצת צורך מצוה, כמבואר בשו"ת תרומת הדשן (סימן ה'), וכן כתב הרמ"א בהגה /א"ח/ (סוף סימן רמ"ח). וראה עוד במגן אברהם (סימן תקל"א סק"ז), ובאחרונים שם. אבל כשיוצא לטיול בעלמא, לא התירו להפקיע עצמו מהמצוה. וכמו שאמרו במנחות (דף מא ע"א) שהוכיח המלאך את רב קטינא על שהיה עושה טצדקי להפקיע עצמו ממצות ציצית, ואמר דבעידן ריתחא ענשינן אעשה. וכתבו התוספות, שזהו אפילו בכגון מצות ציצית שאין אדם מחוייב ללבוש טלית בת ארבעה כנפות כדי שיתחייב בציצית. וראה בתוספות שבת (לב ע"ב) ובתוספות פסחים (קי"ג ע"ב). ובתוספות ערכין (דף ב ע"ב) ד"ה הכל חייבים בציצית. וראה עוד בטור יורה דעה (סוף סימן שכ"ד), ובשו"ת עדות ביהוסף מטלז (סימן ה'), ובשו"ת רב פעלים חלק א' (חלק יורה דעה סימן ה'), ובשו"ת עמק יהושע חלק ב' (סוף סימן ט'). וכן כתב באמת הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה כרך ה' (חלק אורח חיים סימן צ"ג), שיש לאסור הטיול בחול המועד סוכות מטעם זה, שמפקיע עצמו ממצות סוכה. והוסיף עוד, שלא פטרו חז"ל הולכי דרכים מסוכה, אלא כשיוצאים למסחר שהוא צורך ממש, אבל לטיול שאין בו צורך אלא לתענוג בעלמא, אין להתיר, והאריך הרחיב לבסס דבריו בזה ע"ש. אלא שאם נוסעים במכונית טנדר, ישנה אפשרות לעשות סוכה על המכונית, ויכולים לאכול בה סעודת קבע גם בתוך כדי נסיעה. וכמו ששנינו כיוצא בזה במשנה (סוכה כ"ב ע"ב) העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה. ופירש רש"י, ואף על פי שבראש העגלה מיטלטלת היא ואינה קבועה, כשרה, הואיל ודי לנו בסוכה שהיא דירת עראי. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך /א"ח/ (סימן תרכ"ח סעיף ב'). וכתב המגן אברהם, שאפילו בשעה שהספינה הולכת בים הסוכה כשרה. ונראה שהוא הדין בסוכה שבמכונית הטנדר, שהיא כשרה גם כשהיא נוסעת. ואמנם הפרי מגדים (באשל אברהם סק"ד) יצא לדון בדבר חדש, שדוקא בספינה שדרכה בכך, אבל בסוכה שבעגלה אינו יוצא אלא כשהיא עומדת, ולא בשעה שהסוסים מושכים אותה. אולם הגאון בעל ערוך לנר בספר ביכורי יעקב (סימן תרכ"ח סק"ג), הוכיח במישור להכשיר גם באופן שהעגלה נוסעת. וכתב המשנה ברורה בשער הציון, שדברי הביכורי יעקב נכונים בזה ע"ש. ובאמת שכן מתבאר במאירי (סוכה כ"ב ע"ב) שכתב: שאף על פי שהעגלה והספינה הולכות לדרכן ואין הסוכה עומדת במקום אחד כשרה. ומכל מקום עדיף להמנע מטיולים בחול המועד, ולהקדיש זמנו לתלמוד תורה, וכמבואר בירושלמי מועד קטן (פרק ב' הלכה ג'), כלום אסרו לעשות מלאכה בחול המועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה. [והובא בתוספות חגיגה י"ח ע"א ובארחות חיים הלכות יום טוב אות ל"ד, ובכל בו סוף סימן ס' ע"ש]. ועל כיוצא בזה אמר רבי אליעזר (בסוכה כ"ז ע"ב) משבח אני את העצלנים שאין יוצאים מבתיהם ברגל. ישמע חכם ויוסף לקח.


דילוג לתוכן