חשבון נפש של אלול - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

חשבון נפש של אלול

תאריך העלאה: 18.08.2021 – 01:13

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ב"ה. מה ההבדל בין חשבון הנפש שצריכים לעשות בכל יום בקריאת שמע שעל המיטה, לבין החשבון נפש שצריכים לעשות בחודש אלול – אם יש הבדל בכלל? תודה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

בחסידות מוסבר, שענינו של חודש אלול הוא – חודש חשבון הנפש. כך מביא הרבי בשם הרבי הרי"צ. ומביא על זה הרבי הריי"צ משל מבעל עסק, שמזמן לזמן הוא צריך לעשות חשבון כללי מהנעשה בעסקים שלו, ועל ידי זה שהוא עושה חשבון תהיה ההנהגה שלו הנהגה ישרה והצלחה בעסקים כמו שצריך.


ועל דרך זה בעבודת הנפש של היהודי, שישנו זמן מיוחד בשנה, שהוא חודש אלול, שבו צריכים לעשות את החשבון נפש, חשבון נפש כללי ממעמדו ומצבו בעבודת ה', בקיום התורה והמצוות, בהנהגה ובמידות טובות.


ומוסבר בחסידות, שהזמן של חשבון הנפש הוא בחודש אלול דווקא, אבל במשך כל השנה צריכים לעסוק בתורה ועבודה מבלי לחשוב אודות כללות מעמדו ומצבו.


והדוגמא לזה, הוא מאותו בעל עסק המוזכר קודם, שרק מזמן לזמן עושה חשבון כללי ממצב העסק, אבל רוב הזמן מתעסק בהמסחר עצמו, שאז עושה חשבון רק בנוגע לענין הפרטי שהולך לעשות עכשיו, האם כדאי לעשות זאת, ואיך לעשות זאת, אבל חשבון על מצבו הכללי עושה רק מזמן לזמן, כי, אם יעשה כל יום חשבון כללי, לא יגיע לעולם להעסק עצמו כדבעי. כמובן וגם פשוט, שלא בכל יום, עושה בעל החנות חשבון כללי על כל מה שהיה לו עד היום, ומה התוכניות בכללות לעתיד, אלא הוא עושה חשבון פרטי על היום האחרון, ולא חשבון על כל מה שעבר עליו במשך כל השנה האחרונה.


וכן הוא בעבודת השם, שכל השנה צריכים לעסוק בתורה ועבודה, כולל גם עשיית חשבון פרטי בקריאת שמע שעל המיטה דכל יום על העבודה דיום זה,


וכמו שהוא בכל יום, כן הוא לפני שבת שצריכים לעשות בה חשבון על כל השבוע, ולפני כל ראש חודש, צריכים לעשות חשבון נפש על כל החודש, אבל בנוגע לחשבון נפש כללי על כללות מעמדו ומצבו בעבודת ה', זה רק בחודש אלול.


והסיבה לזה גם מובנת, כי אם יעשה חשבון כללי בכל יום, יהי' עסוק רוב היום בעשיית חשבונות, ולא ישאר לו פנאי לעסוק בתורה ועבודה.


בשיחה מיוחדת, הביא הרבי טענה שיכולה לעלות למישהו בנושא זה:


יכול מישהו לטעון: חשבון הוא הרי דבר טוב, ומדוע שלא יעשה חשבון כללי כל יום?


ויתירה מזה – ממשיך לטעון – איך יכול לעסוק בתורה ועבודה לפני עשיית חשבון, הרי מקרא מלא דיבר הכתוב "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי", ומפורש בתניא ש"אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד את הוי' בלי שיעשו תשובה על העבר תחילה", ולכן, חייב לעשות חשבון תחילה כדי לידע מה עליו לתקן, ולא עוד אלא שגם לאחרי התשובה צ"ל "וחטאתי נגדי תמיד", כמו שכתוב בתניא.


היהודי יכול לטעון, שהוא לא יכול להמשיך בעבודה שלו, כל עוד ויש לו דברים שדרושים תיקון על עבודתו בעבר, וממילא צריך הוא לעשות את החשבון נפש עליהם, ורק אחרי זה הוא יוכל לעסוק בתורה ובעבודה בכל כוחו.


ועונה על זה הרבי באותה השיחה –  "והמענה לזה – שצריך לידע שזוהי עצת היצר שיעסוק בעשיית חשבונות במקום לעסוק בתורה ועבודה. צריכים לעסוק בתורה ועבודה ללא עשיית חשבונות, ובבוא חודש אלול אזי יעשה החשבונות".


הטענה לבוא ולעשות חשבון כללי במהלך השנה סתם, זה מגיע מעצתו של היצר הרע, שרוצה למנוע מהיהודי מלעסוק בעבודה שבאמת דרושה עליו – בקיום התורה והמצוות.


אמנם יכול להיות לפעמים מצבים שמשלימים את הדברים בזמנים אחרים, וכמו שמסופר על זה בשיחות של הרבי הרש"ב, שהיה אחד שבכה בשמחת תורה, ואמר לו אדמו"ר הרש"ב נ"ע, שכיון שלא בכה באמירת "על חטא" ביוהכ"פ, משלים זאת עכשיו, אבל זהו שלא בזמנו.


אבל באופן כללי "עשה האלקים את האדם ישר", ונתן לכל דבר זמן מסויים, ובנדו"ד, הזמן לעשיית חשבון הוא חודש אלול.


בנוגע לטעם והסיבה שחודש החשבון הוא חודש אלול דווקא, מבואר בחסידות, כי בחודש זה מאירים י"ג מידות הרחמים.


ומבאר על זה הרבי – "עשיית חשבון צדק בנפשו יכולה לפעמים להביא היזק, כי, בידעו מעמדו ומצבו, ומה גם שאפילו "שמים לא זכו בעיניו" וכו', עלול ליפול ביאוש, ולחשוב, שכיון שבין כה וכה המצב אבוד, מהי התועלת ביגיעתו וכו'.


ולכן דוחים עשיית החשבון לחודש אלול, שבו מאירים י"ג מדה"ר, "ארך אפים גו' נושא עון ופשע וחטאה ונקה",


– ובפרט ע"פ המבואר שהתגלות י"ג מדה"ר בחודש אלול היא כמשל דמלך בשדה (דלא כמו התגלות יגמה"ר בר"ה ועשי"ת שהיא כמשל המלך שיושב בהיכל מלכותו), שהמלך יוצא אל העם הנמצא בשדה שאינו מושב בני-אדם, ודוגמתו בנמשל, שגם כשנמצא במקום ודרגא של שדה מצד הענינים הבלתי-רצויים (שלא עושים במקום ישוב בני-אדם) שנעשו במשך השנה, ישנה התגלות י"ג מדה"ר –


ועי"ז יוכל לעשות חשבון מבלי להתייאש ממעמדו ומצבו, בידעו שמבלי הבט על מעמדו ומצבו בשנה שעברה, יכול לחזור ולהתקרב לה' ולעסוק בתורה ועבודה, ובודאי יקבלו אותו בשובו לעבדו ית'."


ומכל זה מובן החילוק בין החשבון נפש שצריכים לעשות בכל יום, בכל שבוע, ובכל חודש, לבין החשבון נפש שצריכים לעשות בחודש אלול – חודש החשבון.


שבכל זמן מהזמנים האלו, החשבון הוא חשבון פרטי, בנוגע לעבודה הפרטית של היום האחרון, השבוע או החודש, ואילו בנוגע לחשבון כללי עבור כללות עבודתו – צריכים לעשות בחודש אלול.


ואדרבה, הטענה לעשות את זה לעיתים תכופות יותר, מגיעה מעצת היצר. כי עיקר עבודתו של היהודי צריכה להיות בקיום שליחותו בעולם – לימוד התורה וקיום המצוות.


ועל ידי העיסוק בעבודה שצריכים לעסוק, נזכה לייעוד המבוקש – גילוי משיח צדקנו לעיני כל העולם, במהרה בימנו.

מקורות

דילוג לתוכן