חנוכה

אכן מלשון הגמ' "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל", משמע שכשנכנסו להיכל השתדלו לטמא את השמנים — אף שלכאורה היו צריכים לאבד את השמן. והטעם, ד"שמן" מורה על חכמה, והיוונים הסכימו אמנם שיהי' ענין החכמה ("שמן") אצל ישראל, אך רצו ששמן זה יהי' "שמן טמא", שלא יורגש בזה האלוקות שבתורה, שהתורה היא "תורתך", תורת השם, ושהמצוות הן "חוקי רצונך".

המלחמה והנצחון על היוונים באו ע"י העבודה במס"נ, שלמעלה מטעם ודעת, ונרמז בנס שמצאו "פך שמן" חתום בחותמו של כהן גדול, דכהן גדול, הנקרא "קודש הקדשים", עניינו ביטול להקב"ה עד כדי מסירת נפש, למעלה מטעם ודעת לגמרי. (ביאור זה מקורו בלקו"ש וישב – חנוכה, חל"ה ס"ה - ז).