Ask The Rabbi

נושא: תפילה

חנוכה

מה הביאור על זה שחנוכה נקבע על נס פך השמן ולא על נס נצחון המלחמה. זכור לי שבזמנו ראיתי איזה ביאור, ואשמח למוצאו.

הביאור בכך נמצא בשיחותיו של הרבי כמה פעמים, ובאחד המקומות מבאר כך: מכיון שעיקר המלחמה היתה המלחמה הרוחנית "להשכיחם תורתך" - על כך שאצל ישראל מאיר אור אלוקי שמעל לשכל האנושי ומעל להגבלות הבריאה [ובזה גופא לא היה אכפת ליוונים עצם קיום התומ"צ, אלא בעיקר קיומם באופן של קבלת עול שלמעלה מהשכל] ואילו המלחמה הגשמית היתה תוצאה של הגזירות על דת ישראל –

לכן גם הנצחון התבטא בנס שלמעלה מן הטבע; בקשר לאור המנורה שהיא הכלי לגילוי אלוקי שלמעלה מהבריאה.

ולכן קבעו החג על נס פך השמן, כי הוא מורה על הנר מצוה שהאיר באמצעות הנצחון הרוחני שהוא העיקר.

ואף שהנס הגשמי היה הכנה אל הנס הרוחני, הרי לאחר שהרוחני ארע, הנס הגשמי אינו תופס מקום כלל.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).


ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.


ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.


ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).