הכוח למסירות נפש - חיה או יחידה? - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

הכוח למסירות נפש – חיה או יחידה?

  • שאלה

מוסבר בחסידות שהכוח המניע יהודי למסירות נפש הוא מ'חכמה' שבנפש. ברצוני לשאול אם כן מה מקומה של בחינת ה'יחידה', שגם עליה נאמר שכוח המסירות נפש מגיע ממנה.
תודה רבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה

אכן, שתי ההגדרות נכונות.


הנפש מתחלקת לחמישה חלקים: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (נרנח"י).


היחידה שבנפש (עליה נאמר "יחידה לייחדך") היא החלק העליון, המסמל את עצם הנשמה – מה שיהודי קשור בעצם עם הקדוש ברוך הוא, ואינו יכול להיפרד ממנו, ומכאן מגיע כוח המסירות נפש.


כמו כן, מוסבר בחסידות שדרגת החכמה שבנפש, היא כנגד בחינת 'חיה', שעניינה הרצון שלמעלה מטעם ודעת, ולכן גם מצד דרגה זו יהודי רוצה למסור את נפשו, כדי לא להפרד חלילה מה'.


ואף שהחכמה היא כבר כוח מכוחות הנפש  – הרי כפי שמוסבר בתניא פרקים יח-יט, החכמה היא כוח של 'ביטול'. 


אמנם החיצוניות של החכמה היא בגדר ומידה, אך מצד הביטול של החכמה, שורה בה אור אין סוף (וכמוסבר בתניא פרק לה בהגהה) וממילא היא כלי לרצון שלמעלה מטעם ודעת לגמרי.


ולכן מצד החכמה יהודי קשור לה' למעלה מטעם ודעת, ועד מסירות נפש.


נסכם את הדברים עם ההגדרה הבאה: ישנם מקומות שמוסבר, שמצד החיה – יהודי אינו רוצה להיפרד מאלוקות, אך מצד היחידה – הוא אינו יכול להיפרד מאלוקות. היינו, שאלו שתי דרגות במסירות נפש עצמה.

מקורות

תניא פרקים יח-יט, לה, ועוד.

דילוג לתוכן