אשה שנמצאת במקום שאין שם רב לשאול בעניני טהרה, האם יכולה לבדוק ביום השביעי רק בבוקר ולא את הבדיקה השניה בערב, בכדי שלא יווצר בעיה בבדיקה שבערב ותיכנס לבעיה?
אשה שנמצאת במקום שאין שם רב לשאול בעניני טהרה, האם יכולה לבדוק ביום השביעי רק בבוקר ולא את הבדיקה השניה בערב, בכדי שלא יווצר בעיה בבדיקה שבערב ותיכנס לבעיה?
למרות חשש כניסה לבעיה האמורה, עליה לעשות בדיקה גם בערב.
בשולחן ערוך יורה דעה (הלכות נדה סימן קצו סעיף ד) כתב: אם לא בדקה בכל השבעה אלא פעם אחת, לא שנא בדקה ביום ראשון של השבעה או ביום השביעי או באחד מהאמצעים, מאחר שבדקה ביום שקודם השביעי ומצאה טהורה, עלו לה. וי"א שצריך שתבדוק ביום ראשון מהשבעה וביום השביעי, ואין להקל.
[אמנם כל זה (שאם בדקה פעם אחת עלתה לה טבילה) הוא בדיעבד, אך בנידון דידן אי"ז בגדר בדיעבד שיכולה לסמוך רק על בדיקת הבוקר, מאחר ויש כאן רק חשש שאולי יצא ספק בבדיקה, ואין דוחים מחמת זה צורך הבדיקה. משא"כ אם ישנו פצע באותו המקום, (שאזי קרוב לוודאי שיתעורר ספק) אפשר להסתפק בבדיקה בבוקר בלבד].