fbpx

נושא: חגים

חג השבועות

תאריך העלאה: 01.06.2020 – 18:58

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

האם ישנו קשר עצמי בין חג השבועות למתן תורה, או שחג השבועות הוא עניין בפני עצמו ומתן תורה הוא עניין בפני עצמו. במילים אחרות – האם יכול להיות מצב שחג השבועות לא יכול ביום מתן תורה?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
כדי להבין את התשובה לשאלתך, צריכים להקדים בכלל את דברי הגמ' לגבי התאריך שבו חל חג השבועות, שבזה יכולים לחול שינוים בזמן שמקדשים על פי הראיה וכדברה – 'עצרת פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה', ואכן החג לא חל תמיד ביום מתן תורה – ששה או שבעה בסיון, אלא יכול לחול גם בימים הסמוכים לזה.
והסיבה לכך שלפועל נתקן בסדר התפילה – של כל עם ישראל, כפי שנקבע ע"י רבותינו שבחג השבועות אומרים "זמן מתן תורתינו", מבואר על כך בארוכה בשולחן ערוך :
"ביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות הנקרא עצרת בלשון חכמים.. ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו שחודש ניסן הוא מלא לעולם וחודש אייר הוא חסר לעולם יהיה חג זה בששה בסיון.. לפיכך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתנו שבששה בסיון נתנה התורה לישראל.
אבל בזמן שהיו מקדשין החדשים על פי הראיה .. היה חג השבועות שהוא יום חמשים לעומר בחמשה בסיון אף שאינו ביום מתן תורה"
ומסביר על כך אדמו"ר הזקן, שמצב זה, שהחג אינו יוצא במתן תורה אין בו בעיה כלל, כי קביעות החג נקבעת לפי היום החמישים לעומר, ובלשונו:
"אין בכך כלום שהכתוב לא תלה חג הזה ביום מתן תורה ולא בכמה ימים לחודש רק בחמשים לעומר אלא שלפי חשבון המסור בידינו לעולם יהיה יום חמישים לעומר בששה בסיון שהוא יום מתן תורה". וכמובן וגם פשוט, שבאופן כזה, לא היו אומרים בחג השבועות "זמן מתן תורתנו".
הביאור הפנימי
בתורת החסידות מוסבר באופן פנימי הסיבה לכך שיכולה להיות קביעות באופן כזה, ע"פ חלוקה ובירור במהותו של מתן תורה, שבחלוקה כללית יש בו שני ענינים:
א) הקשר של מ"ת עם יום החמישים לעומר, שביום זה נמשך שער הנו"ן. אמנם אין די בעבודתו של האדם להמשיך שער זה, אלא נמשך הוא מלמעלה, וזה נפעל דוקא לאחר שלימות עבודת האדם – לאחר שסיים מ"ט ימי ספירה.

ב) הקשר של מ"ת עם יום ששה בסיון, ודוקא משום ענין זה אומרים "זמן מתן תורתינו". וזה אינו תלוי כלל בעבודת האדם, אלא זוהי נתינה שיש לה קשר רק עם תורה, ומצד תורה זמנה הוא ביום השישי – בששה בסיון.

ולכן אמירת "זמן מ"ת" הוא בששה בסיון דוקא, כי ענין יום החמישים לעומר אינו הזמן דמתן (כלומר: בלי כל שייכות להמשכה) תורה (כפי שהיא מצד ענינה), כי אם, מצד האדם ועבודתו. שמצד הנתינה העצמית של מ"ת הוא קשור בשישי בסיוון, אך מצד עבודת התחתון בעבודה של ספירת העומר למשך ארבעים ותשעה ימים, אין זה מוכרח שיחול בשישה בסיוון, כי אין לו קשר עצמי לתאריך זה.


ובהגדרת העניין התבאר בארוכה בשיחותיו של הרבי מה"מ , שביום העצרת יש ענין של לכתחילה ובדיעבד –
מצד עצם השלימות של החג ("לכתחילה") זהו דווקא שהחג חל ביום מתן תורה, כדברי הירושלמי שלכן לא מוזכר בעצרת 'חטא', מצד השייכות למתן תורה. ואילו בדיעבד עצרת יכולה לחול גם בתאריך אחר ("פעמים ששה פעמים שבעה") ולאו דווקא ביום מתן תורה.
ומצד החילוק בין האופנים, נמצאים בפועל כמה תאריכים לחג השבועות, אם זה באופן של לכתחילה או באופן של בדיעבד.
לאריכות נוספת בכל העניין, הנך יכול לראות בשיחות המובאות במראי המקומות, במאמרי חג השבועות, וכן בספרים המלקטים את ביאורי הרבי על החג, ששם ישנה אריכות שלימה בעניין, וכתוצאה מזה, בהדין של מי שעובר את קו התאריך, שהחג שלו שונה מהעיר שאליה הוא הגיע, כי הולכים אחרי הספירה שלו – כפי שהוא ספר בעצמו, אפילו שאין זה המנהג, וראה שם באריכות.
ולחביבותא דמליתא, בעניין התאריך של קביעת חג השבועות, בתורת החסידות מובאת קושייא, מדוע לא נקבעה שמחת תורה בחג השבועות. ומוסברים על כך במאמרים כמה וכמה ביאורים,
בהזדמנות מסויימת, הסביר הרבי , שאכן ישנה שייכות אמיתית בין שמחת תורה לחג השבועות, ובלשונו:
"אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר בהתוועדות של חג השבועות, ביחס לקושיא מדוע לא נקבע שמחת תורה בחג השבועות – זמן מתן תורתנו, שמאחר שהקושיא נמצאת בתורה – הרי למרות שיש תירוץ עליה, יש עדיין מקום לומר ששמחת תורה יהיה בשבועות.
כי בעצם, גם שאלה של תורה הוא ענין אמיתי, והגם שיש תירוץ – ישנו מקום לקושיא".

מקורות

שו"ע אדה"ז סתצ"ד, ס"א

ליקוטי שיחות חכ"ב, שיחה לחג השבועות.

ליקוטי שיחות ש"פ שמות, חלק א.


דילוג לתוכן