האם מותר לזרוק את הלולב לאחר חג הסוכות?
האם מותר לזרוק את הלולב לאחר חג הסוכות?
ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרסד סעיף ח: יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה ( וע"ל סי' כ"א גבי ציצית).
ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כא סעיף א: חוטי ציצית שנפסקו, יכול לזרקן לאשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה, אבל כל זמן שהם קבועים בטלית, אסור להשתמש בהם כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה, משום בזוי מצוה. (וי"א דאף לאחר שנפסקו, אין לנהוג בהן מנהג בזיון לזורקן במקום מגונה, אלא שאינן צריכין גניזה (כל בו הלכות שבת). ויש מדקדקין לגונזן, והמחמיר ומדקדק במצות תע"ב) (מהרי"ל הלכות ציצית) (וע"ל סימן תרס"ד סעיף ח' ט').
ובט"ז אורח חיים סימן כא א: חוטי ציצית שנפסקו. רבינו הטור מביא בשם שאלתות דבעוד הציצית במצותן אסור להשתמש בהן וכן באתרוג לאכול אותו והושענא להריח בה דילפינן מדם שנאמר ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסה ברגליו שלא יהיו מצות בזויות עליו. וכ' עליו ואפשר לחלק דשאני דם כשמכסה ברגל עושה המצות דרך בזיון משא"כ כאן וטוב להחמיר עכ"ל. ותמה ב"י מ"ש חוטי ציצית דמותר מאתרוג דאסור למיכליה. ועוד הקשה מפרק ב"מ דאמרינן בנר חנוכה דאסור לרצות מעות כנגדו וילפי' מדם שלא יהיו מצות בזויות עליו וכן נוי סוכה הרי מפורש שהנאה מדבר מצוה עד שלא עברה מצותו חשוב ביזוי מצוה. ומו"ח ז"ל תי' דהטור לא בא להתיר בעודו לבוש בהן אלא במונחים בקופס' קאמר דאע"פ שעומדים ללבישה מ"מ כיון שאין חיוב אלא בטלית שרוצה ללבוש מותר וכו' וזה תמוה דבהא ודאי גם השאלתות מודים דמותר ומנ"ל דהשאלתות אוסר בזה. ונלע"ד דברי רבינו הטור ברורים והם ע"פ דברי התוס' פ' ב"מ דף כ"ב שכתבו בנוי סוכה יש תרי טעמי לאיסור חדא משום מוקצה וחדא משום ביזיון וצריכי תרווייהו דאי משום מוקצה לא היה אסור רק בי"ט ולא בח"ה ואי משום בזיון היה מותר בנפלו אבל השתא דאיכא תרתי אסור בנפלו אפילו בח"ה הא לך דמשום צירוף י"ט אסור גם בח"ה א"כ הטור שפיר קאמר להתיר להשתמש בציצית אפי' בעודו עליו דמשום מוקצ' אין שייך כאן דדוקא בשבת וי"ט שייך זה דהיינו מה שהקצה בב"ה שלהם ומשום בזיון מצוה אין כאן דבאותה שעה שמשתמש אין מבקש אז בעת ההיא להיות עליו שם מצוה וא"כ ל"ד לכל האסורים דלנר חנוכה ל"ד דשם מיירי שרוצה להשתמש בשעה שיש חיוב להיות הנר דולק וא"א לומר שאינו מבקש לעשות המצוה בעת ההיא דא"כ יצטרך אח"כ לכבות ולהדליק מחדש דהא הדלקה עושה מצוה אלא ודאי שבאותה שעה רוצה לעסוק גם כן במצוה וא"כ עושה המצוה עצמו בבזיון דומי' דדם וג"כ ל"ד לאכילת אתרוג ולהריח בהושענא דאלו אין אסורים מחמת בזיון מצוה דג"כ הוה כמו ציצית שאינו רוצה לעשות אז המצוה אלא דהם דומי' לנוי סוכה דיש איסור מחמת מוקצה בי"ט וזהו גורם איסור אפי' בח"ה כמ"ש התו' הכלל העולה דנר חנוכה ונוי סוכה שרוצה להשתמש בשעת עשיית המצוה הוין דומי' דדם ואפי' בנוי סוכה שנפלו יש איסור אף על גב דלא הוה דומי' דדם דהא אין שם בזיון מ"מ אסור אפי' בח"ה מטעם מוקצה כיון שכבר נאסר בי"ט וכמ"ש התוספות שזכרתי והוה בזה כמו אתרוג שרוצה לאכלו והושענא להריח דאז אין עושה המצוה מ"מ אסור מטעם מוקצ' ונמצא ששפיר אמר הטור שלא כדברי השאלתות דס"ל דילפי' אתרוג והושענא מדם וא"כ היה לנו ג"כ לאסור תשמיש של ציצית אבל באמת לא ילפי' אתרוג והושענא מדם דשם עושה המצוה בבזיון וא"כ יש להתיר בציצית דיש תרתי לטיבות' כמ"ש ע"כ יש היתר גמור אפי' בעודן עליו לעשות מהם תשמיש ואח"כ יחזרו למצותן זהו ברור ונכון מאד בס"ד אלא שרבינו הטור לענותנותו ביטל דעתו וכ' שטוב להחמיר כנלע"ד:
במקום מגונה. מסיים בשם מהרי"ל שנהג לגונזם ולהניחם תוך ספר א' או לעשות בהם שום מצוה עכ"ל. ולפ"ז נראה דה"ה בסכך סוכה טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינו כבוד למצוה שעברה:
ובאליה רבה סימן כא ב: ויש מדקדקים וכו'. ומהרי"ל [מנהגים ה' ציצית אות ג] כתב דיניחן לסימן בספרים. וכתב הט"ז [סק"ב] ולפי זה נראה דהוא הדין בסכך סוכה, טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינה כבוד למצוה שעברה:
ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תמה סעיף יב: יש נוהגין לשרוף את החמץ בערבה שחבטו אותה בהושענא רבה לפי שכל דבר שנעשה בו מצוה אחת נכון לעשות בה מצוה אחרת ויש נוהגין לעשות היסק מערבות הלולב בפי התנור בשעת אפיית המצות:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.