אימתי נחשב אכילה יחד – לצירוף ג' לזימון, כאשר שניים אכלו ולאחר שסיימו בא שלישי והתחיל לאכול?
Menu
אימתי נחשב אכילה יחד – לצירוף ג' לזימון, כאשר שניים אכלו ולאחר שסיימו בא שלישי והתחיל לאכול?
כל עוד שלא אמרו השניים שסיימו לאכול - שברצונם לברך ברכת המזון, והם במצב שאם היו מביאים לפניהם כעת איזה 'קינוח' טוב - היו אוכלים, אזי מצטרף עמם השלישי – למרות שלא אכלו כלל משעה שבא אצלם.
אמנם אם הסיחו דעתם לגמרי מאכילה (וכל שכן שאמרו כן בפירוש), ואפילו לא אמרו כן, רק שהם שבעים מאוד ולא היו אוכלים אפילו קינוח כל שהוא, אזי אינו מצטרף עמהם – אלא אם כן יאכלו עמו ממש.
כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).
ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.
ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.
ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.