ויעקב הלך לדרכו - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

ויעקב הלך לדרכו

תאריך העלאה: 13.10.2020 – 13:06

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מועדים לשמחה. מה המשמעות של ההכרזה שנוהגים להכריז במוצאי שמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו"? מה המקור שלה? מה התוכן שהיא מבטאת? תודה רבה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
בהקדמה שכתב הרבי לאחד המאמרים של הרבי הריי"צ כותב הרבי כך "ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר אחר שמחת תורה מתחיל הסדר ד"ויעקב הלך לדרכו", הוא דרך הוי', דרך התורה והמצוה. וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בענין שמיני עצרת ושמחת תורה, שביריד קונים את הסחורה, וכשמגיעים הביתה – במשך ימות השנה – מפרקים את האמתחות ומתחילים לעשות עמהם מה שצריך לעשות

כן הוא בכל אחד ואחת מישראל: בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים להם ולנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, אבל צריך לפתוח האמתחות, לפרקם ולעשות עם הסחורה מה שצריך".

ובשיחת שמחת תורה תשי"א, הסביר הרבי כיצד מקבלים את הכוח לאותה העבודה, ומהיכן שואבים את היכולת לנצח ולהצליח במשימה זו:

"והנה, כאשר עושה חשבון בנפשו אודות אופן עבודתו במשך חודש תשרי – מתעוררת אצלו שאלה: במה ("מיט וואָס") יוצא הוא לילך לדרכו לעבודת כל השנה?

והמענה לזה – שהכח על ההליכה לדרכו לעבודת כל השנה, הוא, ע"י ההתקשרות אל הרבי:

ידוע שהמשכת החיות לכל בנ"י הוא מ"ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח", בדוגמת המשכת החיות דאברי הגוף מהמוח שבראש, אשר, העיקר בזה הוא שלא יהי' הפסק ח"ו בין אברי הגוף אל הראש, אלא כל אברי הגוף יהיו מקושרים אל הראש, שאז נשפע החיות מהמוח שבראש לכל אברי הגוף, ולכן צריכים להיות מקושרים אל הרבי, שהוא הראש, ועל ידו נשפע חיות לכל המקושרים אליו.

ומזה מובן גם בנדו"ד – שע"י ההתקשרות אל הרבי נמשכת גם הנתינת-כח לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" במשך כל השנה בעובדין דחול".

ובאגרת למר שז"ר, כותב הרבי ומבאר לו כיצד הוא צריך לקחת את אותה העבודה ולפעול בה בעולם:

"ב"ה, ד' מרחשון, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

כבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א

שלום וברכה!

…תקותי חזקה אשר לקח מר מעניני חודש תשרי מלוא חפנים לכל השנה, שכמבואר בדא"ח שתשרי אותיות ר(א)שית (שהרי בכתוב מרשית השנה ועד אחרית שנה חסר א', היינו אותיות תשרי), וכביאור אדהז"ק אשר ענין ראש בלשון הקודש (ראש השנה, ראש חודש) וכן ענין ראשית, הוא בדוגמת הראש שכולל כל האברים ומנהיג אותם כפי שהם במקומם ותפקידם. זאת אומרת בעניננו, אשר כל עניני חודש תשרי, ובפרט זמן שמחתנו ושמחת תורה, יומשכו בכל ימות השנה, וכידוע מנהג ליובאַוויטש שהיו מכריזים במוצאי שמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו", ויהי רצון שתהי' ההליכה מתוך שמחה בשמחה של תורה משך כל השנה כולה.

שמחה מיוחדה גרמה לי הידיעה, שתקותי [ש]נכונה היא בכל פרטי', אשר השתתף מר בהקפות השניות בירושלים עיה"ק ת"ו והי' המנצח על הנגינה דניגון פרזות תשב ירושלים.

בהוקרה ובכבוד ובברכה לבריאות הנכונה ולבשו"ט."

ובאגרת נוספת מבאר הרבי ענין זה מכיוון נוסף:

"..ובכתבם מכתבם בתחלת הימים הכריזו ומכריזים "ויעקב הלך לדרכו", אשר בדרך אפשר יש לאמר, שיעקב הוא מחנה ישראל, וע"ד המבואר שעליו נרמז בכתוב בתואר בני ישראל,

יהי רצון שבהאמור יהי' באופן דהלך, וכמבואר בתורת הדא"ח אמיתת ענין הליכה, שזהו באופן דמחיל אל חיל ועד למעלה ממדידה והגבלה,

ויהי' זה לדרכו, בשני הקצוות: בהתחלה באתעדל"ע, שהיא הדרך בה נצטוה ללכת.

וע"י העבודה באתעדל"ת, שדרכו שלו הוא, שנעשה בעה"ב על הדרך ועניני',

וע"ד המבואר מכבר ובמ"א, זהו – שני הפירושים בסיום הכתוב ויפגעו בו מלאכי אלקים, ועד להתאחדות שני הקצוות, וכרמז הכתוב שם, מחנים, ששניהם בתיבה אחת, שהרי ביעקב הלך לדרכו בימות החול בכל ימות השנה – ממשיכים מראש השנה, ממקום הבחירה האמיתית, אשר שם דוקא, יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב.

בברכת הצלחה בפעולה האמורה ושתהי' מתוך שמחה וטוב לבב".

ונסיים, באגרת שבה הרבי כותב בכאב לאחד המוסדות בארץ, שאין ניכר בעבודתם שלקחו בצורה חזקה את התוכן של "ויעקב הלך לדרכו":

"..ומובן ג"כ ופשוט, שאם בכל ימות השנה נדרשת מכאו"א בתוך כלל ישראל, שיהיו הימים מלאים תוכן, ולא יומא ערטילאי, עאכו"כ ימי חדש תשרי הוא החדש השביעי המושבע בכל טוב וגם טוב כללי לכל ימות השנה, שאם אין מנצלים ימים אלו, וניצול במילואו דוקא מובנות התוצאות מזה במשך ימי השנה.

אמת הדבר שהגיעוני קטעי המכ"ע ע"ד מבצע ד' המינים, אבל מלבד שכנראה נעשה זה בזעיר אנפין ולא באופן מאורגן כדי צרכו, הרי אין הנ"ל ממצה העבודה אשר השגחה העליונה זיכתה את צעירי אגו"ח להביאם לפועל, ולא רק שאינה ממצה אלא היא רק חלק קטן ממנה (אף שככל המצות הרי גם מצוה זו כלולה מכל המצות וממנה תוספת כח לכל שאר המצות הן הקלות ממנה והן החמורות ממנה)…

והאומנם זהו לפי דעת הנהלת צעירי אגו"ח תוכן הציווי דויעקב הלך לדרכו? ו"בהליכה" בקצב כזה מתי נגיע להענינים אשר ההשגחה העליונה העמידה לרשותנו ודורשת מאתנו העבודה בהם, עבודה מלשון עבוד עורות, שעי"ז באים להענין דעובד אלקים, ומזה לדרגא עליונה יותר לעבוד ה', עד להדרגא דעבד נאמן…"

ומכל המבואר לעיל, ומאגרות ושיחות נוספים שלא הובאו כאן, כי היריעה קצרה, נראה וברור, שהעבודה כעת היא לקחת את כל אותם הכוחות והאורות שניתנו לנו, ולפרוט אותם לפרטים, לתוך החיים ביום יום, ובאופן של הליכה, היינו שזה הרבה יותר ממה שאנו משערים במוחנו הדל, ורק כך ניתן להגיע אל הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומייד ממש.

מקורות

דילוג לתוכן