fbpx

נושא: הלכה

התקנת מזגן ב9 הימים

האם מותר להתקין 'מזגן' בבית – בתשעת הימים?

אם יכול להסתדר בלעדיו עד לאחר תשעת הימים, אין להתקין. (וכגון שעד עכשיו היה ללא 'מזגן' בבית, ונתעורר עתה לקנות וכיוצ"ב), שהרי זה לנוחות יתירה, ובכלל משא ומתן של שמחה. אמנם אם אינו יכול להסתדר בלעדיו אלא בצער (כגון שעבר מקרוב ממש לבית זה, ולא היה בו מזגן, ואינו רגיל לדור בחום הקיץ ללא מזגן, וכל כיוצ"ב) – אזי מותר לו להתקין זאת. כי כל האיסור הוא רק בדברים של שמחה, ואין זה בכלל שמחה.
מקור:

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ב: מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות ( ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר. הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב (מנהגים).

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק יא: ממעטים במשא ומתן – יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:

ט"ז אורח חיים סימן תקנא ס"ק א: ממעטין במשא ומתן. כ' ב"י ועכשיו לא נהגו רוב העולם למעט במשא ומתן כלל משנכנס אב ונרא' שהם מפרשי' דלא מתסר בנין ונטיע' אלא דוקא בדשמחה כסבר' ראשונה שהזכיר רבינו ומפרשי' דלא נאסר משא ומתן אלא בדשמחה כדברי הסברא שדחו התו' ולפ"ז צריכין ליזהר ממשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה כו' עכ"ל ואי משום הא לא אריא דהא אנו רואין דגם בצרכי חופה לא נשמע מונע בינינו ומה שדחו התוס' זו הסברא דהא לא אסרו אלא לעשות סעודה זו ודאי דחי' אמיתית והיאך נסמוך על סברא דחויה כזו ונראה דטעם המנהג להקל כפי מ"ש בסי' תקל"ט ס"ד טעם להיתר משא ומתן בח"ה אפי' ביש לו מעות משום שיש עלינו מס מלך ושרים והבאתי ראיי' מתו' פ' א"נ ה"נ יש לנו היתר זה במשא ומתן מן אב ואילך מה שאין ממעטין שוב מצאתי כן בדברי מו"ח ז"ל בשם רש"ל:

עולת שבת סימן תקנא ס"ק א: מה שכתב בבנין של שמחה וכו'. ונראה דוקא בבנין בעינן שיהא של שמחה, אבל במשא ומתן הריבוי אסור בכל ענין, אבל מועט אפילו של שמחה מותר, ועיין מ"ש הב"ח [ס"ג]. כתב הלבוש הנוהגים איסור בכל משא ומתן, כשרוצים לשנות מנהגם צריכין התרה כעין התרת נדרים.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן פ: בכמה דברים חדשים לקנותן מר"ח מנ"א אם מותר. …כשנזדמן לו לקנות תפילין חדשים ודאי מותר כיון שהוא רק למצוה. וטלית שהוא בגד מסתבר שאסור אף שלובשין אותו רק למצוה. ולענין שהחיינו הא איתא בסימן כ"ב שמברכין שהחיינו ובט"ז סק"א איתא מב"י בשם מהרי"א דהוא מדין קנה כלים חדשים שלענין זה עדיף מתפילין שהוא רק למצוה עיין שם, ומסתימת לשון הש"ע משמע שאף בטלית קטן מברך שהחיינו אבל לע"ד נראה דכיון שהוא מטעם קנה כלים חדשים שצריך שיהיה חשוב כדאיתא בסימן רכ"ג סעיף ו' יש חלוק דעל טלית גדול מברכין כו"ע דהוא ודאי בגד חשוב, ובטלית קטן רק למי שחשוב לו יברך שהחיינו אבל לסתם בנ"א אין זה בגד חשוב כל כך, ואף שבשביל המצוה חשוב לו לא מסתבר לברך כיון שעצם הבגד אינו חשוב לו. ויהיה אסור לקנות טלית גדול אף מי"ז בתמוז מצד ברכת שהחיינו וכן טלית קטן למי שהוא חשוב לו.

ומכונית חדשה אם הוא לתענוג פשוט שאסור גם מי"ז בתמוז דהא צריך לברך שהחיינו, ואם הוא באופן שמברכין הטוב והמטיב כגון שיש לו אשה ובנים דגם הם נהנים מזה אסור מר"ח דהוא כמו בנין של שמחה שאסור. ואם הוא מכונית לפרנסה כמו טראק, וגם מכונית קטנה אפשר ג"כ שהוא לפרנסה, הוא רק בדין ממעטין במשא ומתן שבזמננו נהגו להקל כדכתב הט"ז סק"א וכן כתב המ"ב ס"ק י"ג להלכה, ואין זה מו"מ של שמחה שכתב בשעה"צ שטוב להחמיר, ומצד שהחיינו יברך אחר ט"ב כי בשביל זה אין עליו ליבטל ממלאכתו.

וראה בנטעי גבריאל חלק א'. פרק ל' אות ב', והערה ד'.