Ask The Rabbi

נושא: הלכה

השגחה פרטית – חידושו של הבעש"ט

שמעתי בשיעור חסידות שהבעש"ט חידש שהקב"ה משגיח באופן פרטי על כל נברא האם לפניו לא סברו כך? אשמח לתשובה מורחבת בנושא, תודה רבה. (עריכת שאלה – הרב שניאור סנגוואי)

אכן הבעש"ט חידש – ולמעשה כביאור של הרבי שיובא בהמשך נכון יותר לומר ש– גילה זאת, שהקב"ה משגיח על כל נברא בפרטות ויותר מכך: לכל תנועה של נברא יש משמעות לבריאה בכללותה, וכפי שנסביר לקמן:
כתב הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פ"ז):
"והדעת החמישי והוא דעתנו ר"ל תורתנו. . .שההשגחה האלוקית באישי מין האדם לבד . . .אבל שאר בעלי חיים וכן כל שכן הצמחים . . .השגחה מינית לא אישית . . .(וממשיך בפרק י"ח) ולא תהיה אם כן ההשגחה האלוקית בבני אדם כולם בשוה . . .הסכלים הממרים . . .ענינם נבזה וסודרו בסדר שאר אישי מיני בעלי חיים נמשל כבהמות נדמו". ע"כ.
כלומר, שיש הבדל באופן ההשגחה האלוקית על בני אדם לבין ההשגחה האלוקית על בעלי חיים ורשעים. שעל בני אדם היא באופן של השגחה על כל או"א בפני עצמו, ואילו על בעלי חיים (ורשעים שמושווים בענין זה לבעלי חיים) ההשגחה היא על המין (הסוג הכללי) בלבד, ולא על כל פרט בפני עצמו.
הדברים מבוארים יותר בספר "שומר אמונים" (תלמיד הרמ"ז) והובאו באגרות קודש (חלק א' עמ' קסח):
"אין שום דבר הווה במקרה בלתי כוונה והשגחה אלקית, כדכתיב והלכתי עמכם בקרי, הרי שאפי' מדרי' המקרה מיוחסת לו ית', כי הכל מאתו בהשגח"פ. ואמנם פרטי ההשגחות... כפי מה שמצאתים בס' המקובלים ובפרט בס' אלימה, מיני הנבראים שבעוה"ז שאינם בעלי גמול והם ג' סוגים בע"ח צומח ודומם.. השגחתם הוא ע"י השרים המופקדים על כל אחד מהמינים.. להשפיע על כללות המין.. אמנם השגח"פ כגון אם יחי' שור זה או ימות.. אין כח בשר העליון להשגיח בזה, וכל הבע"ח וכ"ש הצו"ד לא יושגחו על פרטי ענינים כאלו, לפי שהמכוון מהם יושג במיניהם לבד, ואין צורך שתהי' ההשגחה על אישיהם, ולכן כל ענין אישיהם הוא במקרה גמור ולא בגזירת השי"ת, זולת אם יגיע מזה איזה ענין אל השגחת האדם... ולא שגזר השי"ת על אלו הדגים שימותו או שיחיו...
אבל גזר על האדם הזה מזונו ופרנסתו... ועד"ז נמצאת השגחה לאדם בבע"ח שלו כגון אם ישמין שורו... אם תשבר כדו, עכ"ל. - (ונמצא דוגמא, לזה שכ' בדגים, באגה"ק סכ"ה וז"ל: ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו... ומתחייב על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום. וברמב"ם ספ"ו מהל' תשובה הוא כנדו"ד ממש). . .". ע"כ.
כלומר, שעל בעלי חיים מופקדים שרים עליונים כל אחד על המין שהופקד עליהם, אך אין השגחה על כל בעל חי בפ"ע הם יחיה או ימות וכו', אלא השר דואג כביכול שבאמצעותם תושלם הכוונה העליונה.
והגיע הבעש"ט וחידש שישנה השגחה פרטית על כל נברא ועל כל תנועה פרטית של נברא פרטי. והרבי הריי"ץ מחדש עוד: שלתנועה פרטית זו יש שייכות לכללות הבריאה, כלומר שדוקא באמצעות תנועה פרטית זו נשלמת הכוונה הכללית של הקב"ה בבריאת העולם!
ובלשונו הק' של הרבי (לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 164):
"כ"ק מו"ח אדמו"ר מבאר באחד ממאמרי י"ב תמוז (ד"ה ע"כ יאמרו המושלים תרצ"ו (סה"מ קונטריסים ח"ב שסט, ב), שענין ההשגחה הפרטית שבאר הבעל שם טוב, אינו רק שיש השגחה פרטית של הבורא יתברך על כל פרט בתנועותיו של כל נברא, אלא יותר מכך, התנועה הפרטית של כל נברא פרטי "יש לו יחס כללי לכללות כוונת הבריאה...גם תנועה אחת של דשא פרטי משלים הכוונה העליונה בענין הבריאה". . .
משא"כ לפי שיטת הבעש"ט, שלכל פרט ופרט בבריאה, ואפילו ל"תנועה אחת של דשא פרטי" יש מצד עצמו "יחס כללי לכללות כוונת הבריאה" והוא "משלים הכוונה העליונה בענין הבריאה" הרי בודאי ובודאי שכך הוא בכל פרטיו של האדם, שכל פרט ופרט מצד עצמו משלים את הכוונה העליונה בענין הבריאה". עכלה"ק.
במקום אחר (לקו"ש חי"ח עמ' 99) ביאר הרבי, שאין סתירה בין הרמב"ם לבעש"ט בהסבר המושג השג"פ. היות והרמב"ם דיבר על ההשגחה הפנימית -היינו השגחה בגילוי – שבזה יש הבדלים בין החי והצומח להמדבר ובין רשעים לשאר האנשים. אך הבעש"ט דיבר על השגחה חיצונית – היינו השגחה שנעלמת ומכוסה בלבושי הטבע – ובזה גם הרמב"ם מודה שישנה השגחה זו על כל הנבראים ופרטיהם.
ובאחת מההתוועדויות (התוועדויות תשמ"ה עמ' 1836) ביאר הרבי, שלמעשה חידושו של הבעש"ט נמצא כבר בדברי הרמב"ם בעצמו בתחילת היד החזקה(!) אלא שנקרא זה "חידוש של הבעש"ט" היות והוא גילה ופרסם זאת וכו', עיי"ש.
לסיכום: הבעל שם טוב גילה וחידש שישנה השג"פ על כל נברא ועל כל תנועה פרטית של הנבראים, ועוד יותר- שכל תנועה של נברא משפיעה ומשמעותית להשלמת הכוונה האלוקית בבריאת העולם.

מקורות

ראה פסקי תשובות ח"א עכ"ו