fbpx

נושא: שבת

הרמת מזרון מהקרקע בשבת.

האם ישנה בעיה להרים בשבת 'מזרון', שהיה במשך תקופה על גבי קרקע בחצר, והיה למשחק ילדים שקפצו עליו?

אין בעיה להרימו – כל עוד הוא אינו מחובר לקרקע.

מקורות

מבואר בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן שיג סעיף יז): אבל דלת של בית ושל בור ודות או של כלים המחוברים בקרקע כגון לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע אסור בין ליטול בין להחזיר שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה לפיכך מה שנוהגים בסעודות גדולות בימות החמה ליטול החלונות ע"י נכרי לא יפה הם עושים שהרי בנטילה זו יש חיוב חטאת לישראל שהוא סותר על מנת לבנות שהרי עתיד להחזירן אח"כ וא"כ כשאומר לנכרי הרי זה שבות גמור ואינו שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער כמו שנתבאר בסי' ש"ז.


ולהאומרים שסותר על מנת לבנות אינו חייב אלא אם כן דעתו שבנין האחרון יהיה יותר טוב מן הראשון כמו שנתבאר בסי' רע"ח אין בנטילת החלונות אלא איסור מדברי סופרים ולומר לנכרי הוא שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער.


לפיכך אין צריך למחות בהמקילין כיון שיש להם על מי שיסמכו אבל כל אדם יחמיר לעצמו כסברא הראשונה שהיא עיקר וגם צריך להזהיר לרבים שנכשלים שנוטלין רביעיות החלונות (שקורין קוואטיר"ן) מן החלונות ואינם יודעים שיש בזה איסור גדול.


[אמנם כאן אין לאסור מחמת זה, מאחר וכאן אינו מחובר לקרקע כלל].


וכמו"כ אין לאסור מצד המבואר בסעיף כד, ש"המשוה פני הקרקע בבית או בחצר כגון שהשפיל תל או מילא גומא או גיא הרי זה בונה וחייב לפיכך חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן וזורה בה שהתבן אינו מבטלו שם מפני שראוי למאכל בהמה או לטיט ולפיכך אין בו משום בנין אבל לא יזרה בה דבר שמבטלו שם מפני שנראה כאלו מתכוין להשוות פני הקרקע וכיון שמבטלו שם הרי זה בנין קבוע.


במה דברים אמורים בחצר שנתקלקלה שכיון שהוא בא לתקן החצר הרי זה נראה כאלו מתכוין ג"כ להשוות פניה אבל בענין אחר מותר לזרות בה אפילו דבר שמבטלו שם כיון שאינו מתכוין להשוות פניה".


מאחר וכאן אינו משווה הקרקע, כי כבר קיים על הקרקע.