fbpx

הפרשת חלה

האם בהפרשת חלה, מפרישים את החלה לפני הברכה או לאחר הברכה.

המנהג שמפרישים את החלה מן הבצק, ואח"כ מברכים.

מקורות

ראה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חלה (סימן שכח סעיף א): בשעה שיפריש חלה – יברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה, (או להפריש חלה) (טור). לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום, מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום. אבל האשה מותרת, והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע. (ובמקום שמפרישין ב' חלות, לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו).


ובספר בירור הלכה (ח"ו עמ' תקה): בשו"ע כתב קודם שיפריש אבל אינו מבורר בדבריו מתי נקרא קודם שיפריש כי לשון שיפריש משתמעת לשני מובנים א' קודם שיפריש במציאות את הפירות או הבצק המיועד לתרומה ולחלה ב קודם שחל הקדושה של התרומה והחלה אבל לא מיירי מנטילת הבצק או הפירות…


ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סימן ע"ג כתב דמנהג הנשים בא"י להפריש ואח"כ לברך נתייסד ע"פ מה שכתב הגאון בעל העמק שאלה, ומ"מ המנהג לברך קודם ההפרשה יותר נכון, כיון דבהרבה ראשונים איתא דיברך קודם שיפריש עכת"ד. ולענ"ד נראה דמה שכתבו הראשונים קודם שיפריש כוונתם קודם חלות שם קדושת חלה ואין כוונתם לנטילת הבצק מן העיסה וגם לא תירץ למה שחשש כעל העמק שאלה לנפילת פירורים לתוך העיסה כשו"ת שבט הלוי ח"ד סימן קמ"ו הביא דנחלקו בזה הרמב"ן והמאירי, ומסיים שם שמנהגינו שלוקחים קודם הברכה חתיכת החלה, ואח"כ מברכים.