Ask The Rabbi

נושא: תפילה

הפירוש בברכת התורה

בברכת התורה בשחר, למי הכוונה במלים "בפינו … אנחנו וצאצאינו" (בל' רבים), הבאות בנוסף ל"עמך [בית ישראל]"? האם הברכה נתקנה לכתחלה לאומרה בציבור שלא כשאר ברכות השחר?

בכדי לענות על שאלה זו נקדים כמה הקדמות בענין הברכה:

ברכת התורה היא מאוד חשובה ובגמרא נאמרה שחיובה מן התורה נלמד מן הפסוק כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.[1]

ולמרות שבעיקרון ברכת התורה הוא כעין ברכות המצוות ברכה על המצווה של לימוד התורה מכל מקום מסביר הרבי שיש הבדל והוא שברכת המצוות הוא הודאה להקב"ה על אשר מקדש אותנו במצוותיו, ואילו ברכת התורה היא ברכה על עצם לימוד התורה (מלבד קיום המצווה שבזה) ובהתאם לזה לשון הברכה שונה משאר ברכות המצוות.[2]

חשיבות הברכה

מובא בשולחן ערוך (מהגמרא) שנחרבה הארץ מפני שלא ברכו בתורה תחילה (לפני שלמדו)

והכוונה שלא הייתה (התורה) חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה ולכן היו מזלזלים בברכתה ולכן למרות שהם למדו הרבה תורה מכל מקום התורה לא הגינה עליהם (ובסוף נחרב הארץ).

והלימוד החיובי מזה הוא שיהודי יבין ויכיר עד כמה התורה חשובה ויקרה להקב"ה (שעשעים לפני) ויברך עליה בשמחה יותר מאשר על כל ההנאות בעולם וזה באמת יסמל שהוא לומד לשמה ויזכה לשלשת הנמשך לעסוק לשמה  שלא ימוש התורה מפיך ומיפי זרעך.ויעשה בזה ששאלתו ומבוקשתו ש ונהיה אנחנו וצאציאנו וצאצאי צאצאינו עוסקים בתורה.[3]

כשלומדים תורה צריכים לברך לא משנה עם לומד מקרא , משנה, תלמוד או מדרש כל אחד ואחד מהם הוא חלק מהתורה וניתנה לשה מסיני

לפי ההלכה כשאחד רק חושב דברי תורה (מהרהר) הוא לא צריך לברך (וכן פסק דין בלי נתינת טעם מותר שזה נחשב כהרהור).

ואפילו הכותב דברי תורה שמבין מה שהוא כותב יש לו לברך לפני שכותב (ליתר פרטים בזה ראה בשולחן ערוך).

גברים שחייבים במצוות לימוד התורה מברכים

וגם נשים למרות שפטורות מעיקר מצוות לימוד התורה מכל מקום הם צריכות לברך וזה בגלל שהן חיבות ללמוד בכדי לדעת מה עליהן לעשות (מצוות עשה) ומה אסור לעשות (מצוות לא תעשה) וכן  מוטל עליהן לדעת ההלכות איך להתפלל. ובנוסף ברכת התורה הוא  מברכים לפני קריאת פרשת התמיד שהם חייבות בה כמו הגברים.[4]

לשון הגמרא במסכת ברכות:[5]

מאי מברך

  1. א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה

  2. ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל

  3. ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות


הלכך לימרינהו לכולהו:

הגמרא מעלה שלוש דעות מה לברך, והמסקנא וככה אנחנו נוהגים הלכה למעשה לברך כל שלושת הברכות שהוזכרו בגמרא.

לפי כל הנ"ל

יוצא שברכת התורה אינה ברכה של הציבור אלא ברכה פרטי אישי של כל אחד ואחד יש קהילות שמברכים כל ברכת השחר בבית הכנסת כל הציבור ביחד אבל מנהג חב"ד שמברכים ברכות השחר כל אחד בפני עצמו בבית, סמוך ככל האפשר לקימה, אחרי ניקוי הגוף ופינויו מפסולת כמו שנהג האר"י ז"ל שנהג לומר את הברכות בביתו, אחרי שלבש את בגדיו.

אבל בכל זאת למה נכתבה התפילה בלשון רבים?

אלא שיש לשים שלשון התפילה ערוכה כמעט בכל חלקיה בלשון רבים ולא בלשון יחיד ודבר זה קיים לא רק לתפילות הנוגעות ושייכות מצד מהותן לכלל אלא אף לדברים שהם אישיים ופרטיים ביותר , כמו הווידוי על חטאים – אף הם נאמרים בלשון רבים דווקא. וזה בא לידי ביטוי בתוך דברי התפילה שמדגישים כי תפילה זו אינה רק עלינו המתפללים אלא עבור כל כלל ישראל בכל מקום שהם.[6]

וזה מבטא את העניין שהתפילה היא תפילת הכלל, התפילה של עם ישראל כולו ורעיון זה אנחנו מברכים ברכת התורה ונהיה אנחנו וצאצאינו...אשר בחר בנו.

 

[1] ברכות דף כ"א ע"א , דברים פל"ב פסוק ג'.

[2] ראה לקו"ש חי"ד ע' 148 וראה שם בהערה 6* שהברכה אקב"ו עד"ת הוא כעין ברכת המצוות.

[3] על פי שוע"ר או"ח סי' מ"ז סעיף א' גמ' נדרים דף פ"א.

[4] שוע"ר סי' מ"ז סעיף י' וראה לקו"ש חי"ד ע' 37 ואילך.

[5] דף י"א עמוד ב'.

[6] ראה הסידור והתפילה להרב אבן ישראל ע"ה פרק ג'.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].