fbpx

נושא: חסידות

הסיפור של "איכה".

תאריך העלאה: 09.01.2022 – 08:08

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ראיתי שלוש גרסאות של הסיפור על מי ששאל את אדמוה"ז על "אייכה".
1. החוקר הראשי
2. שר הז'נדרמים (=השוטרים)
3. נציגו האישי של השר

כמו כן יש גרסה שהרבי נקב בגילו המדויק של השר, ויש גרסה שבה אין פרט זה מופיע.

נא כתבו לי את הגרסה המדויקת של הסיפור. אני צריכה לכתוב אותו, לקריאה של אנשים.

תודה!

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
ב"ה

סיפור זה סופר מספר פעמים ויתכן שלכן יש שינויים קלים בפרטיו.

אנו מצרפים את השיחה של הרבי בי"ט כסלו תשי"ח, שם סופר סיפור זה, ואפשר לקחת מכאן את כל הפרטים (גם בהערות השוליים)

א. כ"ק1 מו"ח אדמו"ר סיפר2:


כאשר רבינו הזקן ישב בתפיסה, חקר אותו ממלא-מקומו של השר ("טאָוואַרישטש-מיניסטר"), שהי' בקי בתנ"ך ומלומד בעניני יהדות.


אחת השאלות שהפנה אל רבינו הזקן היתה אודות פירוש הפסוק3: "ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה" – וכי לא ידע הקב"ה היכן נמצא אדם הראשון, שלכן שאל אותו "איכה"?


כאשר רבינו הזקן השיב לו ע"פ פירוש רש"י, אמר לו השר: פירושו של רש"י יודע אני, אבל רצוני לשמוע פשט מהרבי.


וענה לו רבינו הזקן: כאשר אדם הוא בגיל מסויים, למשל כך וכך – בנקבו את מספר השנים המדוייק של השר4 – שואל אותו הקב"ה: "איכה"? האם הנך יודע מהי תכלית בריאתך בעולם, מה הנך צריך לעשות, ומה עשית כבר?


וסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר: המענה של רבינו הזקן להשר, הציל אותו – את רבינו הזקן – מכלות הנפש, כי, רבינו הזקן הי' בשמחה גדולה על כך שזכה לשבת בתפיסה ולמסור נפשו על תורת הבעש"ט והרב המגיד, והי' לו מזה תענוג גדול עד כלות הנפש. אלא שבשעה


שהתבונן שהקב"ה שואל אצל כל אדם5: "איכה"? האם עשה את מה שצריך לעשות – הרי זה פעל עליו6 להשאר למטה, נשמה בגוף, ולפעול את הענינים שבשבילם ירדה נשמתו למטה.


ב. ענין שמתרחש אצל נשיאינו רבותינו הקדושים, שנשיא ורועה ישראל סיפר7 ומסר לנו – מהוה הוראה לצאן מרעיתו, לעדת החסידים, ועל ידם – לכל בני ישראל8.


כל יהודי צריך לדעת שהשאלה "איכה" – שואלים תמיד אצל כל אחד, מהגדול שבגדולים עד לקטן שבקטנים.


אלא ששאלה זו נשאלת אצל כל אחד לפי מהותו9:


אצל אחד תובעים בשאלה "איכה" – להמנע מכלות הנפש10 (ע"ד מ"ש בבני אהרן "בקרבתם לפני ה' וימותו"11), כי אם למלא את השליחות והעבודה שלו למטה, להשלים את הכוונה דדירה בתחתונים;


ואצל אחד תובעים בשאלה "איכה" – שלא להשקיע את עצמו בתאוות וכדומה שעי"ז יפול לגמרי12, כי אם להתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות.


ותביעה זו מהוה נתינת-כח שכל אחד יוכל למלא עבודתו ולהשלים את הכוונה שבשבילה נברא, בשמחה ובטוב לבב.


ג. אודות שייכותה של השאלה "איכה" למאסרו של אדמו"ר הזקן – אפשר לומר:


מאסרו של אדמו"ר הזקן בא מצד הקטרוג שהי' אז על גילוי רזין דאורייתא (סודות התורה) – תורת החסידות.


כאשר רבינו הזקן גילה ופירסם רזין דרזין דאורייתא לכל בני ישראל, בכך שהמשיכם והורידם בשכל וחב"ד של נפש האלקית, שעי"ז נמשכים ויורדים גם בחב"ד דנפש השכלית ונפש הבהמית, ועד שיפעל ויחדור ("דערנעמען און דורכנעמען") גם את הגוף הגשמי – אזי נתעורר על זה קטרוג למעלה, ומצד זה נמשך הקטרוג במאסר למטה.


וכמו כן בנוגע להנצחון והגאולה למטה – שהי' זה מפני שלמעלה נתנו רשות, כח וציווי, לגלות רזין דרזין עד לשכל אנושי, ומצד זה באה גם למטה גאולת רבינו הזקן ותורת החסידות13.


אך כיצד אפשר להמשיך ולהוריד רזין דרזין בהתיישבות בשכל אנושי? הרי רזין דרזין צריכים לפעול ענין של כלות הנפש14 והיפך ההתיישבות15?


אלא, בשעה שרבינו הזקן, בהיותו במעמד של כלות הנפש, שמע את השאלה ששואלים מלמעלה, "איכה", האם פעלו את כוונת הבריאה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים – הרי זה נותן כח שהתחתונים כפי שהם במציאותם יהיו דירה לעצמות.


ענין זה הסיר את ההגבלות16 – כיון שלא עושים זאת לבד, אלא בשליחותו (של מקום) ובכחו של זה שמכריז "איכה"17, שזהו עצמות,


שהוא נמנע הנמנעות18 ונושא הפכים, ואז ממשיכים גם סתים דאורייתא שיהי' בגילוי, וענין זה מעורר ומגלה את הסתים שבנשמה כפי שקשורה עם סתים דקוב"ה19.


[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "צמאה לך נפשי" (החדש) – משמחת-תורה השתא. ואח"כ צוה לנגן "אבינו מלכנו"].


 

*) ההתוועדות נערכה באולם הגדול אשר ב-824 נאָסטראַנד עוו. פינת איסטערן פּאַרקוויי.





1) שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפסה בלקו"ש ח"א ע' 73 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, ועוד כמה פרטים מהנחה בלתי מוגה (ע"פ סרט-הקלטה).





2) בי"ט כסלו לפני עשרים שנה (תרח"ץ (סה"ש תרח"ץ ע' 249 ואילך)), באמרו, שמלאו חמישים שנה להתוועדות י"ט כסלו הראשונה שזוכר אצל אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, וסיפר אז כמה ענינים שדיבר אביו בהתוועדות הנ"ל (מהנחה בלתי מוגה).





3) בראשית ג, ט.





4) פרט זה לא סיפר הרבי בהתוועדות הנ"ל, ומה שסיפר אז בשם אביו הוא רק נקודת המענה – שכיון שבחטא עה"ד נפל אדה"ר ממדריגתו, הנה על זה באה השאלה: "איכה" – האם יודע הוא כיצד הי' צריך להיות, וכיצד הוא בפועל (מהנחה בלתי מוגה).





5) ועאכו"כ אצל בני ישראל, עליהם נאמר (יבמות סא, רע"א) "אתם קרויין אדם" (מהנחה בלתי מוגה).





6) תנועה הפכית מכלות הנפש – התיישבות אורות בכלים (מהנחה בלתי מוגה).





7) שבודאי אין זה סיפור דברים בעלמא, אלא גם ענין של תורה, מלשון הוראה (מהנחה בלתי מוגה).





8) ראה גם תו"מ ח"כ ע' 158. וש"נ.





9) והיינו, שבשאלה זו יכולה להיות ההבהרה ("די באַוואָרעניש") בנוגע לענינים שהם מן הקצה אל הקצה (מהנחה בלתי מוגה).





10) שהרי כליון הנשמה מן הגוף הוא היפך הכוונה ד"לשבת יצרה" (מהנחה בלתי מוגה).





11) ר"פ אחרי. וראה אוה"ח שם.





12) והיינו, שבשעה שרואה ענין של עולם הזה שהוא "נחמד למראה וטוב למאכל" (בראשית ב, ט), אזי שוכח מהותו – שנקרא "אדם" ע"ש "אדמה לעליון" (ראה של"ה ג, רע"א. ועוד), ושוכח על התפקיד שצריך לפעול, ובמילא יכול ליפול ממדריגתו, ואז נעשה מעמד ומצב (כהלשון בקבלה ובחסידות (ראה זח"ג קלה, ב. הנסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) ד"מאן דנפיל מדרגי' איקרי מית" (מהנחה בלתי מוגה).





13) ראה גם שיחת י"ט כסלו תשט"ו בתחלתה (תו"מ חי"ג ע' 129 ואילך), ובהנסמן שם בהערה 1.





14) ע"ד שמצינו (זח"א צח, ב (במהנ"ע)) אצל רבי עקיבא שזלגו עיניו דמעות מרוב התענוג בסודות התורה (מהנחה בלתי מוגה).





15) ויתירה מזה: תובעים שתהי' ההפצה של רזין דרזין עד ל"חוצה", היינו, אפילו לאלו שהם מחוץ לגבול הקדושה – שזהו תכלית ההיפך מכלות הנפש לאלקות (מהנחה בלתי מוגה).





16) היינו, שיהיו יכולים לדרוש מהאדם, שהוא מוגבל, שיהיו אצלו שני הפכים: לפעול בעצמו הבנה והשגה בענין של בלי-גבול, ואעפ"כ, ישאר הגוף המוגבל על עמדו, מעמדו ומצבו, והנשמה תהי' קשורה עם הגוף כפי שהוא למטה מוגבל בענינים גשמיים, "לשבת יצרה".


והרי זהו החידוש של תורה – כפי שנתגלה בפנימיות התורה – לחבר "עומק רום" עם "עומק תחת", ולעשות דירה לו ית' דוקא בתחתונים, כפי שהנפש קשורה עם הגוף.


וזוהי גם הנקודה של תורת הבעש"ט (נסמן לקמן רס"ד) על הפסוק "כי תראה חמור שונאך גו' עזוב תעזוב עמו" – שכאשר תסתכל על ה"חמור", חומר הגוף, תראה שהוא "שונאך", ששונא כל ענין של רוחניות, ועאכו"כ ענין של תכלית הרוחניות, ואעפ"כ, "עזוב תעזוב עמו" – לא לשבור את הגוף ע"י תעניות וסיגופים, אלא לעבוד עמו, היינו, שיחד עם הגוף צריכים למלא את רצון הקב"ה, עי"ז שעובדים אותו בשמחה וטוב לבב בעניני המצוות, שכללותם נתלבשו בעניני עוה"ז הגשמי (מהנחה בלתי מוגה).





17) וכפי שהי' אצל אדה"ר בהתחלת עבודתו: מיד לאחרי נפילתו ממדריגתו, ניתן לו הכח – ע"י השאלה "איכה" – להתעורר בענין התשובה (ראה ב"ר ספכ"ב),


שמגעת למקום נעלה ביותר שאפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם (ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד).


וענין זה – אומר רבינו הזקן – ישנו גם בחייו של כל יהודי עד סוף כל הדורות, שבאה אליו ה"בת-קול" – ע"י נפשו האלקית, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב) – ששואלת את הגוף ונפש הבהמית: "איכה", ועי"ז מעוררת ומעודדת ומחזקת אותו לידע תכלית בריאתו ומה שצריך לפעול (מהנחה בלתי מוגה).




18) ראה שו"ת הרשב"א ח"א סתי"ח. ס' החקירה להצ"צ לד, ב ואילך. ובכ"מ.





19) ראה זח"ג עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. ובכ"מ.





20) ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סכ"א. וש"נ (נעתק ב"היום יום" כח שבט).




מקורות

דילוג לתוכן